הלכות מזוזה ב' | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
מזוזה ומעקה

קטגוריה משנית

מדורים
קול צופייך
קול צופיך - הרב מרדכי אליהו

40202

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ליד המזוזה יש להתנהג בכבוד, וטוב לעטוף את המזוזה בשני כיסויים (ויאמר שאחד מדין שמירה), היינו בניילון או בנייר ואח"כ להניחה בקופסא, כי לעיתים המקום שכנגד המזוזה אינו נקי, וכגון שיש ילדים קטנים שעלולים לטנף (עיין שו"ע או"ח הלכות תפילין סי' מ'). ויש מי שאומר שאם הניח את המזוזה בגובה 10 טפחים זה נחשב כרשות בפני עצמה, ולכן מותר. ועל זה אומר הט"ז: כשהעולה לתורה יורד מהבימה, לא יפנה את גבו לספר התורה, אבל אם הבימה גבוהה עשרה טפחים, היא רשות בפני עצמה, ורשאי לרדת כרגיל. אף על פי כן, יש נוהגים לרדת מהבימה כשפניהם אל ספר התורה כמו "עושה שלום", כדי שהגב שלהם לא יהיה לכיוון ספר התורה.

אמירת 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה
טוב לומר 'לשם יחוד' לפני קביעת המזוזה. עיין בסידור 'קול אליהו' (בעמוד תת"ק) שם הבאנו את הנוסח, ובו כתוב: "לשם יחוד וכו' הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה לקבוע מזוזה ככתוב: "וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך", ואח"כ יאמר "ויהי נועם" וכו', ויברך "ברוך אתה וכו' לקבוע מזוזה". ואחר שיקבענה ינשקנה ויאמר: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (בא"ח שם אות ה').

הנכנס לבית חדש
אם נכנס לגור בבית חדש ויש לו כמה חדרים, טוב שיאמר לאשתו ולבניו הגדולים ולאורחים: 'אני קובע את המזוזה בפתח הבית ואיני מוציא אתכם ידי חובה', וכך יזכה את האחרים בקביעת המזוזות בחדרים האחרים.

דירה שיש לה כמה כניסות
אם יש לאדם דירה בקומה ראשונה ויש לה כמה כניסות, הכלל הוא: מקום שהדלת נכנסת זה נקרא הכניסה העיקרית לדירה, כי הדלת נכנסת בדרך כלל לדירה, ושם יקבע את המזוזה עם ברכה, ובשאר הכניסות יקבע בלי ברכה. אלא אם כן לא כיון (וכנ"ל).

נוסח הברכה
יש מי שאומר שהקובע מזוזה בביתו מברך "לקבוע מזוזה", ואם קובע מזוזה בבית שאינו שלו מברך "על קביעת מזוזה". ולמעשה, אנו נוהגים לברך תמיד "לקבוע מזוזה". מעין זה כתוב שהמוהל מברך "על המילה", ואם אבי הבן מל יש מי שאומר שמברך "למול את הבן". ואומר הרב חיד"א אנו תמיד מברכים "על המילה", כי רמוז בזה מַל י-ה.

קביעת מזוזה בלילה
מותר לקבוע את המזוזה בלילה. ויש מי שאומר שאין לקבוע מזוזה בלילה, כמו שמצינו לענין צדקה - שלא נותנים צדקה בלילה. ואין הלכה כן, כי אם נזדמן הדבר כך מאליו לא יחמיץ המצוה, וכי אם בא עני בלילה לא יתן לו צדקה?! (בא"ח שם ד').

האם מרפסת חייבת במזוזה?
קובעים את המזוזה מצד ימין של הנכנס לחדר. והיכן מניח את המזוזה בפתח המרפסת, האם מצד ימין של היוצא מהבית למרפסת, או מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית? לדעת הספרדים, אם המרפסת בקומה השניה - מניח את המזוזה מצד ימין של היוצא למרפסת. וי"א בשם החזון איש, שיניח המזוזה מצד ימין של הנכנס מהמרפסת לבית. הרה"ג יצחק אלפיה זצ"ל בעל 'קונטרס היחיאלי' שואל, האם 'בלקונס' (מרפסת) חייבת במזוזה או לא שהרי אין לה תקרה? ומה הדין במרפסת שהיא צרה וארוכה ואין בה ד' על ד' אמות, אבל יש בה כדי לרבֵּע ד' על ד' אמות? ופסק, שחייבת במזוזה בלי ברכה.

הסיר את המזוזה כדי לבודקה
אם הסיר את המזוזה כדי לבודקה, והחזירה באותו היום - אינו חוזר ומברך. אבל אם החזירה למחרת (ועבר לילה)– חוזר ומברך. ואם ידע מראש שבדיקת המזוזות תתארך יום או יומיים ובינתיים לקח מזוזה מגמ"ח – עליו לברך על קביעתה. וכשיחזיר את המזוזה שלו מהבדיקה – יברך שוב על קביעתה, כי עבר לילה מהסרתה. וכתב הרב בעל 'כף החיים' ע"ה בספרו 'קול יעקב' (סי' רצ"א ס"ק ז'): "אם הסיר את המזוזה לבודקה ודעתו לחזור ולקובעה, יש להסתפק אם יברך כשחוזר וקובעה או לא יברך, ועיין באדמת קדש וברכי יוסף וכו' ויש מי שאומר שלא יברך משום סב"ל והיינו אם בא לקובעה באותה שעה תיכף לאחר הבדיקה, אבל אם שהה בינתיים ועשה היסח הדעת שעסק בעסקים אחרים כשיבא לקבוע יברך". ועדיף שיהא ביום אחר.

פתח בצורת קשת
יש בתים שפתח הבית שלהם בצורת קשת. כיום בדרך כלל, פתח כזה הוא גבוה, אבל לעיתים הקשת אינה מתחילה מהאמצע אלא מהצד וזה בעיה כי יצא שגובה המזוזה יהיה ממש סמוך לידו של הנכנס. ואין הכי נמי, גם אז יניח בתחילת שליש עליון, ובלבד שיהא גבוה עשרה טפחים.

דלת שוכבת
מחסן שדלת הכניסה אליו שוכבת (בצורה מאוזנת), ומרימים את הדלת ויורדים במדרגות - היכן יניח את המזוזה? ולמעשה, במדרגות שיורד ישים עץ כעין דל"ת ושם יניח את המזוזה, כי גם מחסן חייב במזוזה עם ברכה.

משקוף שהוסר והוחזר
סייד שבא לסייד את הדירה, והסיר את העץ שעליו מונחת המזוזה כדי לצובעו, והמזוזה עדיין עליו, ואח"כ החזירו – זה נקרא 'תעשה ולא מן העשוי', כי צריך שהעץ שעליו מונחת המזוזה יהיה במקומו. ועל כן יסיר את המזוזה ויקבענה שנית בברכה.

מעלית או מטוס – פטורים ממזוזה
מעלית פטורה ממזוזה, שהרי אין אוכלים ושותים או ישנים בה, ואין לך עראי גדול מזה. גם מטוס פטור ממזוזה, כי האכילה שם זה עראי.

מבנה נייד
כיום יש מבנה נייד הנקרא 'קראוון', ואם גר בו חייב לקבוע מזוזה בפתחו. לפני כמה שנים היו קראוונים שבהם גרו יהודים, ורצו להעבירם ממקום למקום, והיו מביאים מנוף בלילה ומרימים את הקראון ומניחים אותו במקום אחר. ופעם אחת שאל אותי אדם אחד בעודו נמצא בין השמים והארץ: כשהמבנה הזה תלוי באוויר הוא פטור ממזוזה, וכעת שמניחים אותו – מה אני אעשה? ולמעשה, ברגע שהמבנה הורם על ידי מנוף מעל הקרקע, הוא פטור ממזוזה, וכשמורידים אותו שוב לקרקע, הוא שוב חייב במזוזה, ולכן יש לפרק את המזוזה ולקובעה מחדש ובברכה.

בית שער
כל מקום שאין בו ד' אמות על ד' אמות – פטורה ממזוזה. אבל בית שער (מקום שהשומר יושב שם), אע"פ שאין בו ד' על ד' אמות – חייב במזוזה, כי זה הדירה של השומר.

בית שבו כניסה בלי דלת
יש בתים שיש להם כניסה בלי דלת, ואחר כך כשנכנסים פנימה יש דלת שממנה נכנסים לדירה.
יש מי שאומר שהכניסה הראשונה שאין בה דלת – פטור ממזוזה כי אין זה נקרא "ובשעריך".
ויש מי שאומר שגם כניסה זו חייבת במזוזה. ולמעשה, מדין סב"ל יקבע שם מזוזה בלי ברכה.

דלת מסתובבת
בכניסה לבתי מלון או בנייני משרדים מצויה דלת מסתובבת, שישנה אפשרות לכמה אנשים להכנס ביחד, ובדרך כלל נכנסים אחד אחד - קובעים את המזוזה בכניסה מצד ימין.

השוכר בית בארץ ישראל
המתארח בבית מלון
כתב הבא"ח (כי תבא אות כג): "השוכר בית בא"י - חייב במזוזה מיד משום ישוב א"י. אבל השוכר בית בחו"ל, והדר בפונדק בא"י - פטור ממזוזה שלשים יום. בד"א בשוכר בסתם אבל אם שכר בפירוש לששה חדשים או לשנה מאחר ששכר בפירוש לזמן שהוא יותר משלשים וקנה שכירות הבית באופן שאין אחד מהם יכול לחזור בו והוליך שם כליו ומטלטליו הרי זה מתחייב מיד". בבית מלון חלה החובה על בעל בית המלון לקבוע מזוזה, ואין האורח חייב בזה. אם מתארח במלון של גויים ואין שם מזוזות, ובדעתו להשאר שם למשך חודש – יבקש רשות מבעל המלון לקבוע מזוזה בפתח החדר. ואם בעל המלון מסרב לבקשתו – לא יניח, כי מהדין הוא פטור.

אנחנו רגילים לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית. וכשאנו מגיעים לחו"ל לשדה התעופה, יש שם הרבה דלתות, ואנו רגילים לשים את הידיים על המשקוף אבל אין שום מזוזה, ואז אנו יודעים שאנחנו בגלות. פעם באנו לחנוך את אחד מבתי המלון החשובים בארץ שבנה אותו גוי עשיר מחו"ל, והיו נוכחים שם ראש הממשלה (דאז ולא נזכיר את שמו) ועוד כמה אנשים מכובדים. הכניסה לדלתות של חדרי המלון היתה על ידי כרטיס מגנטי ורציתי לומר לבעל המלון שהדבר מהווה בעיה לשומרי שבת וכי יש להתקין גם מנעול רגיל, ובקשתי מאחד הנוכחים שיתרגם את דברי לבעל המלון. נה אלי ראש הממשלה ואמר לי, שאין זה נאה להעיר כך לבעל המלון. אמרתי לו אם הדבר לא יתוקן, אנשים יחשבו שהדבר מותר בשבת. אותו גוי שמע את דברי המתרגם, ומיד ביקש מאחד הטכנאים שיסדרו את הענין.

בחו"ל מרחק הנסיעה ממקום למקום גדול מאד, ולעיתים נסיעה מתמשכת על פני יום שלם ואף יותר. ולאותו גוי בעל מלון יש חדרים להשכרה שנמצאים בצידי הדרכים, ובהם יכולים הנהגים לאכול ולישון, ואח"כ הם ממשיכים בנסיעתם. ובאחד הפעמים כשהיינו שם אמרתי לו שחדרים אלו פטורים ממזוזה כי רוב המאכסנים בהם הם גויים, ומיעוט יהודים.

עוד מדיני מזוזה
יש מי שאומר שהשוכר או קונה דירה - חייב מיד לשים מזוזה. אבל כשהבית ריק, הרי הוא פטור ממזוזה, ואם אח"כ הכניס דברים לבית – חייב להוציא את המזוזה ויחזור ויקבענה בברכה. וי"א, שאם אדם עוזב את הבית אפילו לחצי יום, חייב לפרק את המזוזה ולקבוע אותה שוב. אבל אנו אומרים, כיון שכשיוצא מביתו דעתו לחזור, אינו צריך שוב לחזור ולקבוע את המזוזה.

כל העולם ניזון בשביל ישראל
העולם הזה נברא בזכות עם ישראל, "כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני" (ברכות י"ז ע"ב)- וכל העולם כולו ניזון בשביל עם ישראל. וידעו להם אמריקה ורוסיה ואוסטרליה וכל העולם כולו שעליהם לדאוג שלא יזיקו לאף אחד מעם ישראל, ואם הם לא שומרים, הם אוכלים לא משלהם. ויהי רצון ש"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי", והקב"ה יזכה אותנו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ואז נראה אם בבית המקדש יקבעו מזוזות או לא. כי הרמב"ם כותב (פ"ו מהלכות תפילין הלכה ו'): "הר הבית הלשכות והעזרות ובתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהן בית דירה, פטורין לפי שהן קדש. בית הכנסת של כפרים שהאורחין דרין בו, חייב במזוזה. וכן בית הכנסת של כרכין אם היה בו בית דירה, חייב".

וממשיך הרמב"ם (שם): "כל השערים שהיו במקדש לא היה להם מזוזות, חוץ משער נקנור ושלפנים ממנו ושל לשכת פלהדרין מפני שהלשכה הזאת היתה בית דירה לכהן גדול בשבעת ימי ההפרשה". ויהי רצון, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונראה היכן מניחים מזוזות, והיכן פטורים מלהניח מזוזה, יראו ענינו וישמח לבנו בעגלא ובזמן קריב אכי"ר.

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

הלכות תשעה באב
סדר תפילות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה
ט"ו באב
ט"ו באב
"קול צופייך" – גיליון 324
אב תשס"ה
הלכות ראש השנה
ערב ראש השנה
תשס"ב
דברים
תשע התוכחות
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה

מזוזה ומעקה

45 דק'
מזוזה ומעקה
באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
הרב משה בר ציון | כ"ז אב תשפ"ו
מזוזה ומעקה
ציור אמנותי של חיות על גבי בית מזוזה
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
כי תצא
ועשית מעקה לגגך
מתוך "קול צופייך" - גיליון 370
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אלול תשס"ו
4 דק'
מזוזה ומעקה
קביעת מזוזה במרפסת או בחצר
הרב יצחק בן יוסף | שבט תשפ"ד

מזוזה ומעקה

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
לך לך
רעיונות לפרשת לך-לך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג דוב ליאור
הרב בני אלון
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב הלל גפן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז