ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
הזהיר הוא מי שנזהר במעשיו ורואה שלא יחטא במה שנודע ומפורסם אצל הכל שהוא חטא. מחטאים גלויים וידועים הוא נזהר, אבל ממעשים גבוליים שאינם חטאים ברורים, מהם אינו נזהר. ליבו נוטה להורות בהם היתר, והוא אינו פורש מהם.
לעומתו הנקי, מי שרכש את מידת הנקיות, מפותחת בו יכולת ההבחנה הזכה והוא מתרחק מכל דבר שיש בו איזה רושם של חטא, ולא רק מחטאים ברורים ומפורסמים.
הזהיר, ליבו עדיין נגוע קצת בנטיות רעות, ועדיין לא טיהר את עצמו מהתאוות לגמרי, על כן ליבו מושכו להקל בדברים שאין החטא מפורסם בהם. ואעפ"י שהוא משתדל לכבוש את יצרו ולכפות את תאוותיו, אך עדיין הדרך ארוכה, וכל עוד נטיות הלב לא טוהרו מכל תאווה, עדיין הוא נמשך אחריהן, והן מטות את לבבו להקל בספקות, להתעלם מברור יסודי.
צריך האדם שיתרגל הרגל גדול במידת הזהירות, עד שיתנקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים, וירגיל את עצמו בעבודה ובזריזותה, ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו. הנה כוח הרגל זה ירחיק אותו מענייני החומר וידביק את דעתו אל השלמות הנפשית עד שסוף סוף יוכל להגיע אל הנקיון השלם, שכבר יתנקה ליבו מכל תאווה גופנית, וימלא ליבו בחמדה אלוקית, ואז תישאר ראייתו זכה וברורה, וירחיק מכל מה שהוא חטא אפילו שיהיה קל שבקלי החטאים, ולא יהיה בהם אפילו נדנוד דבר רע. אנשים כאלה נקראו "נקיי הדעת שבירושלים".
גם דוד המלך השתבח במידה זו, והיה שמח בעצמו ואומר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'". והנה ודאי כי מלאכה רבה היא לאדם להגיע אל שלמות מידה זו. כי עבירות הניכרות וידועות - קל להישמר מהן, כיוון שרעתן גלויה. אך הדקדוק המצטרך לנקיות הוא קשה ביותר, כי יש הרבה עבירות שאדם דש בעקביו והוא בכלל לא מרגיש בהן, וכמו שאמרו חכמים: "רובם בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע". כי מפני רוב דקותו של החטא, כל בני אדם נכשלים בו מפני שאינם מכירים אותו.
אכן, הדרך ארוכה וקשה להגיע למידת הנקיות, אך אפשרי. וצריך לשאוף להתקדם בשלמות המידות ללא לאות. דוד המלך שעבד על עצמו והיה נזהר ומנקה את עצמו נקיון גמור מכל אלה, היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם" - מה שלא שאלו יהושפט, אסא וחזקיה לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא עצמו אמר: "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפיים ובר לבב".
אמנם נכון, מידת הנקיות מידה גדולה שקשה להשיגה אבל אפשר, ומי שהגיע למידה זאת כבר הגיע למדרגה גדולה, כי עמד בפני מלחמה גדולה וחזקה וניצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
