ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
פרשיית "פסח שני" מופיעה בפרשתנו. גדולי ישראל שבכל הדורות נתקשו בשאלה מדוע בספר שמות ובספר ויקרא אין זכר לדין מיוחד זה. פסח שני הוא המצווה היחידה בתורה שיש לה "תשלומין". מי שלא היה מסוגל לקיימה ב"מועד א" מקבל "מועד ב" וכך יכול הוא להנצל מעונש כרת המוטל ח"ו על מי שלא הקריב את קרבן הפסח. עניינו של המשכן הוא - השכנת שכינה בפרהסיא, לכן גם בימי משה וגם בימי שלמה היו סימנים ברורים לכך שהשכינה שרתה במעשי ידיהם. בשני המקרים ירד הענן וכיסה את אוהל מועד ובשני המקרים ירדה אש מן השמים על המזבח (שמות מ' לד, ויקרא ט' כד, מלכים א ח' י, דברי הימים ב ו' ג). כך כנראה צריך להבין את פשר עשרת הניסים הגלויים שהיו בבית המקדש המנויים במסכת אבות (פ"ה מ"ה).
רבנו עובדיה מספורנו, בכמה מקומות בפירושו לתורה טוען כי הצורך במקום מרכזי בו תשרה שכינה בפרהסיא נוצר רק אחרי חטא העגל. נצטט את דבריו על הפסוקים:
"וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם: וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם" (ויקרא כ"ו יא-יב).
וז"ל:
(יב) "והתהלכתי בתוככם" ענין המתהלך הוא ההולך אנה ואנה, לא אל מקום אחד בלבד ירד שפע הכבוד, כמו שהיה במשכן ובמקדש, כאמרו "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה ח), כלומר בזה האופן ובאותו המקום בלבד אשכון בתוכם וביאר זה באמרו "אשר אועד לך שמה" (שם ל ו), "ונועדתי שמה לבני מקום שתהיו שם, כי אמנם בכל מקום שיהיו שם צדיקי הדור הוא "קדוש משכני עליון" (תהל' מו ה), שבו תשלם כוונתו, כאמרו "השמים כסאי, והארץ הדום רגלי... ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח, וחרד על דברי" (ישעי' סו א-ב). והייתי לכם לאלקים, אהיה לאלקים מיוחד לכם, לא יהיה לכם אלהים ומנהיג זולתי, ובכן יהיה נצחיות מציאותכם ממני בלתי אמצעי, וכמו שהוא לשאר הנבדלים הנצחיים, בהיותכם אז בצלמי כדמותי, כמו שהיתה הכוונה בבריאת האדם ובמתן תורה (ספורנו שמות יט ה-ו), ולזה אמר "ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלקים" (שמות ו ז). כי אמנם במתן תורה לולא השחיתו היתה הכונה לשום אותם במעלת ימות המשיח ועולם הבא שיעד בזאת הפרשה בלי ספק".
מדרש ההלכה מבדיל בעונש הכרת בין היחיד ובין הציבור וז"ל:
" ונכרתה הנפש ולא הצבור " [מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק (טו) שבעת].
על פי זה מסביר בעל ה"משך חכמה", כי לפני חטא העגל לא היה צורך בדין פסח שני כי לא היה עונש כרת על היחיד שלא הקריב קרבן פסח בגלל טמאתו כי "טומאה הותרה בציבור" . כשם שאם הציבור כולו היה טמא קרבן הפסח קרב גם שלא בטהרה, כך גם לפני חטא העגל היה הדין לגבי היחיד. שהרי היחידים בזמן זה היו במדרגה כה גבוהה שהיה להם דין ציבור והשכינה הייתה יכולה לשרות על כל יחיד ויחיד מישראל בכל מקום ומקום. לכן רק בפרשתנו זכו מישאל ואליצפן, שעסקו במיתת נדב ואביהו, שכיפרו במיתתם על חטא העגל, לחדש דין פסח שני שמאפשר ליחיד גם עכשיו להנצל מעונש כרת. הבה נתפלל שנוכל לחזור ולהקריב קרבן פסח בטהרה ואולי, אם נזכה, לחזור למצב של לפני חטא העגל - שכל יחיד ויחיד יהיה בבחינת ציבור וכל מקום ומקום יהיה ראוי להשכנת שכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
