ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
סיפר החסיד לרבי על כוונותיו, ועל הסיבה שבגינה ברצונו לרדת מארצנו הקדושה. נאנח הצדיק מעומק ליבו ואמר לו:
'אני מרחם עליך מאוד. כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים, שאילו מצאת חן בעיני ירושלים, היתה היא, ירושלים, מוצאת חן בעיניך...'
נכנסו הדברים בלב החסיד, והוא חזר בו מהחלטתו לעזוב את הארץ, ונשאר בירושלים. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 443).
בימים אלה, זוכים רבים מישראל עם קדושים, לטייל ולראות את זיו ארצנו הקדושה. וכאן המקום להתעורר מסיפור זה, שלא ללכת לטייל בחוץ לארץ, שהרי אשרי חלקו של מי שארצנו הקדושה מוצאת חן בעיניו, והוא מוצא חן בעיניה, ומתוך כך הוא נמצא בה תדיר, מטייל בה ומחבב אותה.
אך יש לדעת, שעל ארץ ישראל צריך להסתכל בעיניים רוחניות, המביטות לעומקה וקדושתה, ואז זוכים ורואים את יופייה וטובה. וכך מצאנו בפרשתנו, ששני דברים מבקש משה רבנו – "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה". לעבור ולראות. זכות גדולה היא לחיות בארצנו, וזכות נוספת היא לראות את מעלותיה הגדולות. משה זכה לראות – "ויראהו ה' את כל הארץ...", אך לא זכה לעבור. אנו שזוכים לחיות בארץ, תובע הדבר מאיתנו לפקוח את עינינו ולראות את טובה ויופיה.
וכאן, צפה ועולה שאלה גדולה מאד – בוודאי צמאה וגם כלתה נפשו של משה לראות ולהיפגש עם ה' בשלמות, וכבר בעבר ביקש משה מה' – "הראני נא את כבודך", אלא שאז ענה לו ה', שלא יוכל לראות פניו, "כי לא יראני האדם וחי", נמצא שרק לאחר מותו יוכל משה לראות פני ה'. ואם כן - מדוע גם לאחר שנגזר על משה למות, הוא מתחנן ומבקש להישאר בחיים כדי להיכנס לארץ ישראל, וכי לא רצה להידבק באלוקים בשלמות?
התשובה גנוזה בכך, שמשה ממיר ראיה בראיה. את בקשת "הראני נא את כבודך", הוא ממיר בתחינת "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג, כה), כי ראיית פני הארץ היא ראיית פני כבוד ה' בחיים. הכיצד?
הראיה העמוקה ביותר, שיוצרת מפגש עמוק ופנימי בין אנשים, מתרחשת בעת שהאנשים מביטים זה בעיני זה. מחקרים מדברים על כך שראייה זו מעירה באדם כוחות פנימיים ויסודיים ביותר.
הקדוש ברוך הוא מביט כל השנה בעיניו על ארץ ישראל, "ארץ אשר... עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה עד אחרית שנה" (דברים יא, יב). נמצא שבשעה שאדם מישראל רואה בעיניו את הארץ, הרי הוא מביט לאותו מקום שה' מביט בו, וכביכול עיני שניהם מביטות זה בעיני זה, ומתרחשת אותה ראיה ומפגש עמוק ופנימי. וזה עומק נוסף בדברי הנבואה לעתיד לבוא, "קול צופיך נשאו קול, יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" (ישעיהו נב, ח), כי לעתיד לבוא כשתחזינה ותצפינה עינינו בשוב ה' ציון, הרי נראהו עין בעין.
ואמנם, לא זכה משה להיכנס לארצנו הקדושה, אך בקשתו לראותה ניתנה לו. ביומו האחרון, הצטווה משה בשתי המצוות האחרונות של חייו - "עלה אל הר העברים...וראה את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה, ומות.." (דברים לב, מט-נ). לראות את הארץ ולמות, שתי מצוות שהן אחת, כי מתוך ראיית פני הארץ הקדושה, מת ופרח לו איש האלוקים השמיימה, לראות פני ה', והתקיימה בקשתו הקדומה לראות כבוד ה'.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לראות את יופייה וטובה של ארצנו הקדושה, ומתוך כך נזכה שתחזינה עינינו בשוב השכינה לציון ברחמים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
