ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
"מצות עשה לפדות כל אדם מישראל פטר חמור בשה, ואם לא רצה לפדותו מצות עשה לעורפו שנאמר 'וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ', ושתי מצות אלו נוהגות בכל מקום ובכל זמן, ומצות פדייה קודמת למצות עריפה".
הראב"ד הקשה על הרמב"ם וכתב:
"א"א בחיי ראשי אין זה מן הפלפול ולא מן הדעת המיושבת שיחשוב זה במצות עשה. אף על פי שאמרו מצות פדייה קודמת למצות עריפה, לא שתחשב מצוה אבל היא עבירה, ומזיק נקרא ומפסיד ממונו של כהן, ומפני שאמר מצות פדייה אמר מצות עריפה."
אמנם שיטת הרמב"ם ומפרשים נוספים היא שיש מצווה עצמאית בעריפה. וצריך להבין את שיטתם. ונראה לומר שהחמור מסמל את החומריות, והתורה נתנה ביד האדם בחירה כיצד להתמודד עם החומריות. האופן האחד הוא לפדות את החמור בשה ובכך מסמלים שקישרו בין החמור/חומריות לבין הקדושה. הכהן שהוא איש קדוש קיבל משהו תמורת הבכור של החמור, ובכך הבכור של החמור מצא את תיקונו וחיבורו אל הקדושה, ומותר להשתמש בבכור החמור הזה. אך מאידך יש אדם שרוצה להילחם בחומריות ולהשתמש בה בצמצום ההכרחי בלבד, ובדרך כלל אסור להשחית דברים שיש בהם תועלת, אך כאשר מדובר בפטר חמור שמסמל את החומריות נתנה לנו התורה רשות להילחם בו, ומלחמה זו מסמלת מצוות העריפה, שהרי המצווה היא לעורפו ולא לשוחטו, והעריפה מסמלת פעולה בעלת אופי מלחמתי.
ניתן לומר ששני אופני עבודת ה' אלו התגלו במפגש שבין יעקב ובניו לבין שכם בן חמור. כאשר יעקב בא לשכם הוא רצה ליצור קשר עם אנשי המקום. וכן מבואר בתלמוד (שבת דף לג,ב): " 'וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר': אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ורבי יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם." יעקב ידע שהמלך של המקום נקרא "חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ" והוא הבין ששמו של האדם מראה על מהותו, ושאדם זה ומקומו מסמלים את החיבור לחומריות. ויעקב רצה לקשור איתו קשרים של ידידות כדי לרתום אותו אל הקדושה. גם לאחר ששכם בן חמור חטף את דינה ואנס אותה, יעקב לא רצה לפעול כנגדו באמצעים מלחמתיים. מסופר על שכם שהיה "נכבד מכל בית אביו", ויש להסיק מכך שהיה בנו הבכור של חמור, ויעקב רצה לחבר את שכם - הבכור של חמור - אל הקדושה. יעקב קיבל מתחילה את הפתרון שהציעו בני יעקב שאנשי המקום ימולו את עצמם ויהיו לעם אחד עם בני יעקב, ולא ידע שבניו מתכננים להערים על אנשי העיר. יעקב רצה לפדות את דינה בדרך שתפדה גם את הבכור של בן חמור ותקרב אותו אל הקדושה, והסכים להצעה למול את כל תושבי 'ממלכת חמור נשיא הארץ' כי הוא רצה להמשיך ולרתום את החמור/חומריות אל הקדושה.
אלא שבני יעקב התנגדו לכך והם נלחמו עם חמור ואנשיו והם הרגו את אנשי הממלכה הזו, ומסופר "וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב". וההריגה של חמור ובנו הבכור באמצעות חרב מסמלת את עריפת החמור. אפשר שדבר זה מרומז גם בדברי הזוהר (בתרגום הסולם):
"ובוא וראה. תאותם של מדרגות הטומאה אינה אלא לצרור את מדרגות הקדושות. יעקב שהיה קדוש, כנ"ל שכתוב עליו ויבא יעקב שלם וגו', כולן ארבו עליו וצררו לו. בתחילה נשכו נחש, כמו שאתה אומר, ויגע בכף ירכו. שנאמר על שרו של עשו, שהוא רוכב על נחש. עתה נשכו חמור, דהיינו שכם בן חמור. שהוא ימין דקליפה. שם כשהנחש נשכו, עמד הוא עצמו לנגד הנחש, עתה כשנשכו החמור, שמעון ולוי שבאים מצד דין הקשה, עמדו לנגד החמור, ושלטו עליו מכל הצדדים ונכנע לפניהם."
ולפי מה שהתבאר לעיל בענין שתי דרכי עבודת ה' שיש במצוות פטר חמור, נראה ששמעון ולוי היו סבורים שבקליפת חמור נשיא הארץ יש לקיים את מצוות העריפה, ולכן הרגו אותו ואת בכורו לפי חרב. ובכך הם חלקו על יעקב אביהם שהעדיף לבוא עמו בדרכי שלום בדרך של שילוב עם החומריות, בדרך של פדיון בשה. ובכל אופן יעקב חלק על בניו והוא הוכיח אותם על מעשיהם, והיה סבור שמצוות פדיון עדיפה על מצוות העריפה, וכך אכן נפסק להלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
