ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
אלא שמלבד אותם זקנים, התורה מספרת על אלדד ומידד שלא התייצבו באוהל מועד ובכל זאת הם: "מתנבאים במחנה".
מעשה זה מעלה קושיה לא פשוטה: כיצד שרתה רוח הנבואה, על מי שלא נקרא או לא בא, אל אהל מועד? בלשונו של רבי חיים בן-עטר בעל 'אור החיים': "ממאי נפשך, אם הם בכלל השבעים, לא היה הכתוב צריך לתאר בנפרד את האצלת הרוח עליהם? ואם הם אינם בכלל השבעים מדוע שרתה עליהם השכינה, שהרי האצלת רוח הקודש הובטחה רק לאלה שיתייצבו באוהל מועד, כדי להאציל מרוחו של משה עליהם?"
מכאן הפתח פתוח לברר: האם מדובר בנבואה או רוח הקדש? אם לא מובן מדוע יהושוע מבקש מממשה רשות 'לטפל' באלדד ומידד, אבל אם כן מדובר בנבואה מאת ה', כיצד יתכן הדבר שזכו לה מחוץ למחנה שכינה, ובניגוד להוראות הקב"ה בעצמו! שהרי האציל ה' מרוחו של משה על הזקנים פתח אוהל מועד, שמא נבואה זו שלא מרוחו של משה היא?
הרמב"ם, שהעמיד את נבואת משה כאירוע חד פעמי וכמקור לכל נבואה בעתיד, מפרש את מעשה אלדד ומידד על פי שיטתו, כמבוא לנבואה בלבד, אבל בשום אופן לא נבואה של ממש: 'שכינה שורה עליו ומדבר ברוח הקדש' (מו"נ ב.מה).
הנמצאים במדרגה זו, דוברים דברי מוסר וחכמה המדריכים את האדם בדרך ישרה. זו למעשה דרגת הכתובים אשר בתנ"ך – ספרי חכמה ומוסר אשר נאמרו ברוח הקדש.
הרמב"ם כל כך הבדיל את נבואת משה, עד שכלל בדרגה זו של הכנה לנבואה את דוד, שלמה, דניאל ואת שבעים הזקנים בעצמם. לרמב"ם נבואת הזקנים כמוה כנבואת על אלדד ומידד ואין שום הבדל ביניהם.
דרכו של הרמב"ם מתרצת את כל הקושיות מלבד אחת: אם לא שונה נבואת אלדד ומידד משאר הזקנים, מדוע יהושוע מתקומם כנגד אלדד ומידד אם כן? וכי רק בגלל שלא התייצבו באוהל מועד?
על שבעים הזקנים נאמר: "ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו" (יא.כה). מה שלא נאמר על אלדד ומידד. ואכן דברי חז"ל רק מגבירים את התמיהות: "שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו, והם נתנבאו ולא פסקו" (סנהדרין יז ע"א). עוד יותר חדים הם דברי המדרש: "הזקנים נפסקה נבואתן שהיה משל משה שנאמר: 'ואצלתי מן הרוח אשר עליך', אבל אלו היתה רוח נבואתם מן הקדוש ברוך הוא: 'ותנח עליהם הרוח' " (במדבר רבה טו, יט).
לדעת הרמב"ם, אין נבואה שאינה באה מכוחו של משה. כל גילוי נבואי כלשהוא מקורו במשה רבנו. אין כלל אפשרות ל'פתיחת ציר' נבואי אחר. אבל בדברי חז"ל, שככל הנראה לדעת הרמב"ם מדובר בדעה דחויה, מגלים שיתכן שהקב"ה יצווה ויורה על דרך אחת, בנידון דידן: התכנסות הזקנים סביב למשה ולמשכן, ואף על פי כן תתקיים במקביל התגלות שונה, בעלת אופי אחר לחלוטין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
