ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסך בן יעקב רייכר ז"ל
המקרה: התובע הפקיד ביד הנתבע, שהוא גוי, צאן למכירה. הנתבע היה אמור לשמור על הצאן עד שימצא קונה. בין ההודעה למכירה, מתו הצאן. הסיבה למוות היא אכילה מופרזת של שעורה שנתן הנתבע לצאן לאכול, שכן הצאן המדובר הוא צאן הניזון ממרעה, שיש לגביו הגבלות על כמות השעורה שמותר לו לאכול.
התביעה: התובע טוען, שהנתבע ידע שהצאן הוא צאן מרעה, ואין להאכיל אותו יותר מדי שעורה. לכן, הנתבע פשע בשמירה.
תשובת הנתבע: הנתבע מכחיש כי ידע שמדובר בצאן מרעה. את הצאן שלו עצמו הוא אף פעם לא לוקח למרעה, וכך נהג גם עם הצאן של התובע. הנתבע טוען ששמר על הצאן כטובה אישית, ומעמדו כשומר חינם.
פסק הדין : הנתבע פטור.
הנימוקים: ישנה הכחשה בין התובע לנתבע בשאלה האם היתה פשיעה. לכן, מספק אי אפשר להניח שהיתה פשיעה ולחייב ממון על כך. ואמנם יש בתלמוד (ב"מ מב:) סוגיה בה מובא שמסרו שור לרועה ולא היו לשור שיניים, ולכן הוא לא אכל וכתוצאה מכך מת. על כך אומרת הגמרא כי היות שהרועה הוא שומר שכר, היה מוטל עליו לבדוק אם הבהמה אוכלת. אבל המקרה בגמרא אינו דומה למקרה שלנו כלל. שכן, הגדיים אכלו כמו כל הצאן של הנתבע, ולטענתו לא ידע שהאוכל הזה אינו מתאים להם בכמות מופרזת. שנית, התובע היה צריך להודיע לנתבע מה הגדיים אוכלים. שלישית, לפי דברי הנתבע הוא עשה הכל בחינם ולא קיבל תשלום וממילא אין עליו דין שומר שכר.
הרמב"ם (הלכות שכירות פרק ב הלכה ה) והמחבר (שו"ע חו"מ סימן שא סעיף ט) פוסקים שדיני שמירה וחיוביהם לפי התורה הם רק בתוך עם ישראל, ואם מדובר במי שהוא מעם אחר, אם אין התחייבות מפורשת – לא חלים עליו דני שמירה. הרמב"ם והמחבר אמנם עוסקים במקרה שהשומר הוא ישראל, אך הסמ"ע (ס"ק יב) מוסיף גם מקרה שהשומר הוא גוי. ולכן בנידון דידן לא חלים דיני שומרים לחיוב תשלומים.
לגבי חיוב השומר כשפשע, יש מחלוקת בשו"ע (שם סעיף א) אם שומר שאינו חייב בשאר החיובים, פטור גם מפשיעה. ולכן, יש ספק אם לחייב שומר גוי כשפשע.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
14 - נזק שנגרם על ידי ועד הבית
15 - חיובי שמירה של גוי
16 - הוצאות משפט
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
