ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" 1 . יום ירושלים הוא יום איחודה של ירושלים בירת הנצח של עם ישראל. מאז כ"ח באייר תשכ"ז ועד כ"ח באייר תשפ"א עברו חמישים וארבע שנים, ומחובתנו להתבונן בחסד ה' עלינו. אנו חיים בדור שבו ירושלים איננה רק מושא לכיסופים, אלא בידינו היא, בידינו ממש - "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'" 2 .
במדרש שיר השירים 3 אומרים חז"ל:
"'תלפיות' - תל שמתפללים בו כל פיות. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל... העומדין בארץ ישראל הופכין פניהם כנגד ירושלם ומתפללין... העומדים ומתפללים בירושלם הופכין פניהן כנגד המקדש... העומדים בהר הבית הופכים פניהם כנגד קדשי הקדשים ומתפללין...
נמצאו העומדים בצפון פניהם לדרום, והעומדים בדרום פניהם לצפון, והעומדים במזרח פניהם למערב, והעומדים במערב פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד ".
ירושלים היא "תל פיות", תל שכל הפיות פונים אליו, וכל תפילותיהם של ישראל מתאחדות בה ומתחברות לתפילה אחת.
ירושלים היא תל של תפילות - תפילת אב ואם על חינוך הבנים ופרנסתם, תפילת שפלים ונדכאים המצפים למזור וישועה, תפילת זקנה העומדת בפתח ביתה ומתפללת מקירות ליבה בשפה פשוטה ובאמונה תמימה שיהיה טוב לכל בית ישראל, תפילת זקן שקנה חכמה המייחל למושב זקנים - לכינון הסנהדרין בלשכת הגזית, תפילת משפחות הנעדרים והחטופים יחד עם כל בית ישראל, תפילתה של אמא רחל המבכה על שיבת בניה מארץ אויב, ותפילתו של צנחן-לוחם העומד על אבני הכותל ומרגיש את חזרת השכינה לציון.
זאת היא ירושלים אשר במשך אלפיים שנות גלות חלמה לשמוע את תפילות בניה מקרוב, לראותם ולחוש את צעדי רגליהם העולים אליה בחיבה לחבוק ולנשק את אבניה ועפרה. ומנגד, עיני בניה היו צופות וכוספות אליה בכל שנות הגלות וכל תפילתם ושיחתם של ישראל לא היו אליה בה וזכרונה עלה תדיר על ראש שמחתם.
בכ"ח באייר זכו חיילי צבא ההגנה לישראל לחבר את ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה ולהחזיר את השכינה למקומה. חז"ל אומרים: "בכל מקום שגלו ישראל, כביכול גלתה שכינה עמהם" 4 , ואין השכינה שבה לביתה עד שישובו בנים לגבולם, "נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה" 5 .
לפני חמישים וארבע שנים, בכ"ח באייר תשכ"ז, עת דרכו כפות רגלי חיילינו בעיר העתיקה, בתוככי החומות, הכותל והר הבית - חיברו את ירושלים שמחוץ לחומה עם ירושלים שבתוך החומה - מזרח ומערב, איחדו את העיר, והעיקר, איחדו את ליבותיהם של ישראל - "כאיש אחד בלב אחד".
המקום אשר יבחר ה'
ירושלים נזכרת בתורה בשם "שלם" 6 , ומקום המקדש מכונה "הר המוריה" 7 , ומפליא הדבר שאין ירושלים נקראת בשמה אפילו פעם אחת בפסוקי התורה. שאלה זו שואל הרמב"ם במורה נבוכים 8 ומשיב שלוש תשובות, והרי תשובתו השלישית, החזקה מביניהן:
"והשלישית, והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת".
לאורך הדורות נידונה בין שבטי ישראל שאלה גדולה וחשובה - בחלקו של מי יבנה המקדש, ומי יזכה שהשראת השכינה תהיה בחלקו. תשוקתם של השבטים שדווקא בחלקם יבנה המקדש, יכלה לגרום למחלוקת גדולה שהיא היפך ענינו של בית המקדש, ולכן העלימה התורה את שמה של ירושלים מפסוקי התורה והזכירה רק בדרך רמז את "המקום אשר יבחר ה'".
מה נפלאים בהקשר זה דבריו של הצדיק הרב משה צבי נריה זצ"ל , שנאמרו ימים ספורים לאחר שחרור ירושלים:
"מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו כבר במלחמת השחרור? ובמה זכינו שהיא תחזור לנו עתה, במלחמת ששת הימים?
בתש"ח - לא היה לנו צבא מאוחד, הפלמ"ח פרץ דרך שער ציון, וחיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם.
אילו ירושלים היתה נכבשת אז, אזי היו 'שניים אוחזים' וכל אחד אומר 'כולה שלי' והיתה ירושלים הופכת למקום של פירוד.
ולכן רק עתה שנכנסנו כולנו דרך שער אחד... כשצבאנו הוא צבא אחיד - צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול, המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!".
האחדות היא תנאי הכרחי לכל מי שרוצה להתחבר לירושלים. זה אופיה וזו סגולתה של ירושלים - לאחד ולחבר. וכתב המלבי"ם 9 על הפסוק "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ", שכשם שהאיברים נותנים חיים לגויה רק בזמן שהם מחוברים זה לזה, כך שלומה של ירושלים תלוי במידת החיבור שישראל מחוברים זה לזה.
רק מתוך עוצמה של שלום ואחדות פנימיים, יהיה אפשר להגיע לשלום כולל ואמיתי עם אומות העולם הסובבות אותנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
