ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנוך קירש
היה זה בבוקרו של עוד יום עבודה חורפי וקר. השלג כבר כיסה את הבתים והרחובות ומיכאל היה בדרכו למקום עבודתו בשדרת היהלומנים שבעירו. השנה היתה 1917 והשלג הרב שנערם ברחובות רוסיה, לא הקל על הליכתו של מיכאל.
לפתע, כאילו משום מקום, נעמד מולו יהודי ישיש וקרא "צענתר, צענתר! יארצייט" מיכאל הביט אנה ואנה בתקווה שמישהו אחר יהיה עשירי לקדיש במקומו, אך גם הוא ידע שאיש אינו יוצא בקור זה למעט במקרי הצורך. כך, מצא את עצמו נכנס לשטיבלך קטן שהיה מתפלל בו מפעם לפעם. "לפחות אחמם מעט את גופי הקפוא" ניחם את עצמו, אך כשהסיר את כובע הפרווה והביט סביבו הבין שהוא אינו עשירי כלל וכלל! בשטיבלך ישבו שלושה אנשים מלבדו וכיצד יהיה כאן מניין?! הרהר לעצמו. בינו לבין עצמו התלבט האם כל זה כדאי, הרי כל שעה שהוא מפסיד בחנותו יכול להיות שווה ממון רב. תוך כדי מחשבותיו העביר את ידו על מזוודת היהלומים שבאמתחתו.
הדקות עברו, כשכל רגע מבטיח האיש הזקן שבחוץ- "תיכף נתחיל.." לאחר כמחצית השעה, כשעצביו של מיכאל כמעט ופקעו נכנס הישיש כשעל פניו חיוך ניצחון ולצידו צעיר יהודי נוסף שנקרא להיות שותף ביארצייט של הישיש.
מיכאל היה סבור שסוף, סוף יאמר הזקן קדיש, ישתו לחיים וילך לדרכו. אולם מה רבה היתה הפתעתו כשניגש הזקן לעמוד והחל בתפילת שחרית! קולו הצרוד של הזקן קטע את מחשבותיו של מיכאל וסלסוליו הרבים הבהירו לו שעליו להתאזר בסבלנות רבה.
סוף, סוף הסתיימה התפילה ומיכאל ניגש לדלת כשכובע הפרווה כבר לראשו. "עצור! צעיר יהודי!" קרא הזקן "לאן אתה ממהר? בא סעוד עימנו פת שחרית ונוקיר את זכרו של אבי המנוח" שוב הוריד מיכאל את כובעו ומעילו וניגש יחד עם שאר המשתתפים לפת שחרית. בעודם סועדים ומביטים במחוגי השעון בחרדה, נכנס לפתע יהודי מתנשף ומזיע: "הבולשביקים! הוי, הנה אתה מיכאל, איזה טוב לראותך!" הנוכחים, לא הבינו על מה המהומה, אך היהודי מיהר להסביר בבהלה: "הבולשביקים הגיעו! השתלטו על שדרת היהלומנים ומחפשים את כל היהודים שבעסק. ניצלת מיכאל! אך אינך בטוח כאן. קח את עצמך וברח הרחק מכאן! עכשיו!"
מיכאל שמע את דבריו של חברו ופתאום ראה את יד ההשגחה בשרשרת העיכובים שהיו מנת חלקו הבוקר. "אפילו מזוודה ובה יהלומים רבים יש בידי" חשב לעצמו. הוא מיהר לברך ולהודות לזקן ולנוכחים על הצלתו המופלאה ויצא לדרך.
אכן בחסדי ה' יתברך הצליח מיכאל לחצות ימים ונהרות והגיע למקום מבטחים. שנים רבות סיפר את נס הצלתו המופלא לילדיו ולנכדיו.
סיפור מופלא זה ממחיש לנו את יד ההשגחה שבכל אירוע, אולם בכל זאת שאלה עולה ממנה. האם היה מותר ליהודי הישיש לקרוא "צענתר!" כשבפועל לא היה מיכאל עשירי כלל וכלל?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א: מכיון שהרבה אנשים שאוספים מניין קוראים 'צענטר צענטר' (עשירי עשירי), וכולם יודעים שאין הכוונה שבהכרח חסר רק אדם אחד לכן אין זה נחשב שקר. (הרי צריך עשרה אנשים עשיריים בשביל מניין...). אולם אם משתמע מדבריו שבאמת חסר רק אחד כמובן שאסור לשקר. אולם נראה שבמקרה שלנו אף אם הוא שיקר הוא לא ייענש מכך. כעין זה מצינו באור החיים הקדוש פרשת ויגש על הפסוק "ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשות היום הזה להחיות עם רב". כתב אור החיים: "והרי זה דומה למתכוין להשקות חבירו כוס מוות והשקהו כוס יין שאינו מתחייב כלום והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים" כלומר יוסף אמר לאחיו שאף שהם התכוונו לרעתו של יוסף כשמכרוהו, מכל מקום מכיון שבסופו של דבר נגרם דבר טוב הם פטורים וזכאים בדיני שמיים.
לסיכום: הוא לא עשה איסור שאמר לאיש שהוא 'עשירי'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
