ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
מספרים שאדם אחד בא לאחד מאדמו"רי בית גור, וסיפר לו בשמחה שנולד לו נכד ראשון.
אמר לו האדמו"ר - מזל טוב! נהיית בן אדם! הרי ידוע ומפורסם, שהרבה מבעלי החיים מטפלים בולדות הישירים שלהם, אך מעולם לא מצאנו בעל חיים שמטפל באופן מיוחד בוולדות של הוולדות שלו, בנכדים. היצור היחידי בעולם, שחש קשר לנכדיו, הוא האדם, נמצא שכעת הפכת לבן אדם!
סיפור זה נשמע כוורט חסידי בעלמא, אך באמת הוא נושא בחובו מסר עמוק ומרכזי מאוד ונוגע בשורש יתרון האדם מן הבהמה. ההבדל בין בעל חיים לאדם הוא שבעל חיים חושב במקרה הטוב צעד אחד קדימה, ואילו האדם יתרונו בכך שביכולתו לחשוב שני צעדים קדימה. לכן, כאשר מכים כלב במקל, הוא תוקף ונושך את המקל, ולעומת זאת האדם מבין שהמקל הוא רק אמצעי, ועליו להתמודד עם מי שעומד מאחורי המקל.
יכולתו זו של האדם לחשוב שני צעדים היא זו שהעניקה לו את יתרונו על כל בעלי החיים, וגרמה לכך שהאדם מממש את אשר ציווהו הבורא בפרשת בראשית לרדות ולכבוש את בעלי החיים אשר ביקום. הרי האדם אינו החזק או המהיר ביותר מכל החיות, אך כוחו בכך שהוא מייצר כלים שונים ובעזרתם גובר על כל בעלי החיים ומשעבד את הטבע לצרכיו. בשביל לחשוב על כך, שכדאי לבנות כלי, צריך לדעת לחשוב שני צעדים.
כוח מיוחד זה של האדם נובע מהעובדה, שרק לאדם יש את כוח הדמיון ויכולת ההפשטה. (וכדאי לדייק, לא מדובר כאן על יכולת החשיבה באופן כללי, אלא על כוח הדמיון). ובאמת בכוח מיוחד זה ניכרת מעלתם המיוחדת של ישראל קדושים על פני אומות העולם, שהרי ישראל "אם אינם נביאים הם, בני נביאים הם", וכוחם המיוחד של הנביאים הוא בכוח הדמיון, כמאמר הפסוק – "וביד הנביאים אדמה".
מכוח מיוחד זה יכול היה האדם להכיר את אלוקים, כי רק מי שיכול לחשוב שני צעדים ולדמיין, יכול לחשוב שמאחורי כוחות הטבע מסתתר האלוקים. אלא שכאן יש הבדל גדול בין ישראל לאומות העולם. אומות העולם ראו את כוחות הטבע, חשבו שני צעדים, והבינו שמאחורי כל כוח כזה מסתתר כוח רוחני. כך הם הגיעו לעבודת אלילים, שהרי עובד האלילים מאמין בכוח הרוחני המסתתר מאחורי השמש, הירח ושאר כוחות הטבע. אבל אברהם אבינו ובהמשך עם ישראל כולו, חשב הרבה צעדים קדימה, וגילה שמאחורי כל הכוחות הרוחניים מסתתר כוח רוחני אחד יחיד ומיוחד, והביא לעולם את האמונה בא-ל אחד.
ביציאת מצריים, ה' גילה עניין זה לעולם כולו, לפיכך הוא הביא על המצרים עשר מכות, שבהם היכה והראה את שליטתו בכל מגוון כוחות הטבע, וכך התגלה לעולם כולו שיש אלוקים אחד השולט בכל הכוחות. ובאמת, המצרים הודו ואמרו אצבע אלוקים היא, דווקא כאשר הייתה מכת כינים, כי כוחות הטומאה לא שולטים על בריה קטנה משעורה (רש"י שמות ח, יד). הכוח האלילי הבודד לא יכול לפעול בעזרת בריות קטנות, אלא רק בעזרת כוחות עוצמתיים, אך מי שמחבר את כל הכוחות יחד, יכול לפעול גם דרך הכוחות הקטנים.
עניין זה מתחבר גם ליסוד חשוב נוסף ברוחניות, הצורך החשוב ללמוד היסטוריה בעיניים המחפשות ללמוד בכך על מפעלות והתגלות ה' בכל הדורות. כשמבינים את הסוד של שני הצעדים, מבינים שהדבקות בה' עוברת גם דרך ההבנה שהוא מנחה את העולם בשורה ארוכה של צעדים המשתלבים זה בזה.
הדברים הללו מאירים אור חדש ועמוק בסוד הימים האלה, שראשיתם בחג הפסח, המשכם בימי ספירת העומר, ובמיוחד הדברים מתבלטים בימי הזיכרון ויום העצמאות. בחג הפסח, מצאנו שאי אפשר להסתפק רק בסיפור יציאת מצריים עצמה, אלא עלינו להתחיל מהשלבים הקודמים של הסיפור, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", כי עלינו לנסות ולהסתכל בשורת הצעדים המשתלבים זה בעקבות זה.
מסדר ליל פסח, אנו ממשיכים מיד לספירת העומר, והלא הספירה היא שורה ארוכה של צעדים קטנים, בהם עלינו לנסות ולהיות בני אדם, ישראל קדושים, ולהתקדם צעד אחרי צעד בלי לנתק צעד מחבירו.
ובדורות האחרונים, זימן לנו ה' שבתקופת הספירה, חל יום העצמאות. ההודיה לה' ביום העצמאות בנויה על כך שאנו מתבוננים על שני צעדים. מי שמתבונן רק צעד אחד, רואה את כל המורכבויות והחסרונות, ומדמה לחשוב שיד אדם (או שטן, חלילה) פעלה את כל המאורעות, אולם מי שעיניים לו לראות כמה צעדים, יודע הוא שיד ה' פועלת הכל, ועלינו להודות ולהלל לה' על הטובות אשר גמלנו, ולראות איך עם ישראל שב לבימת ההיסטוריה והולך ומתקדם צעד אחר צעד.
וכמו בסדר ליל פסח, אף ביום הזכרון ויום העצמאות, אנו שמים ליבנו תחילה אל הקשיים והמורכבויות, מתמלאים צער וזיכרון על כל אשר הקריבו את חייהם במעלה ההר, ומתוך כך ממשיכים אל ההודיה והשמחה על עצמאות ישראל.
ואף על פי שאין ראיה לדבר, יש רמז לדבר, שהרי תקנו לנו רבותינו לפתוח את תפילת ההודיה ביום העצמאות במזמור קז' בתהילים. ובמזמור זה חוזרים אנו 4 פעמים על הפסוק, "יודו לה' חסדו, ונפלאותיו לבני אדם", ללמדך שההודאה לה' והיכולת לראות את ידו הגדולה המנהיגה את ההיסטוריה, נעוצה בכך שתתבונן במבט של 'בן אדם'!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.












