ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
המקרה בקצרה: התובעים הם הורים ששכרו את האולם של הנתבע לצורך חגיגת בר מצווה לבנם. התובעים חתמו עם הנתבע על הסכם בו הם הזמינו 200 מנות לאירוע, ולאחר מכן שילמו לו מקדמה בסך 3,000 ₪. בעקבות הגבלות הממשלה על התקהלות בתקופת הקורונה התובעים אירגנו את מסיבת בר המצווה בשטח פתוח. לטענת התובעים הם ביקשו מהנתבע, בעל האולם, לקיים אירוע של 100 איש והוא סירב, אך הציע תאריך חלופי, אולם, הם רצו לקיים את מסיבת בר המצווה בתאריך המקורי. לפיכך התובעים ביקשו לקבל בחזרה את המקדמה.
הנתבע טען כי בתאריך שבו היה אמור להתקיים האירוע לא היה ניתן לפתוח את האולם, וכי הוא הציע לתובעים לקיים את האירוע במועד מאוחר יותר. לדבריו כיון שהתובעים סיכמו איתו על אירוע לפני תחילת מגפת הקורונה, הרי שהוא עשה שימוש בכספי המקדמה לצורך הפעילות שלו, ולא מגיע לתובעים החזר.
פסק הדין: הנתבע ישלם לתובע 3000 ₪.
נימוקים בקצרה:
א. תשלום על אירוע שבוטל בגלל מגיפת הקורונה
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
235 - הפסקת שכירות דירה בגלל מגפת הקורונה
236 - ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
237 - נזק שנגרם לרכוש שהועבר במכולה
טען עוד
1. מכת מדינה – הממשלה אסרה על פתיחת אולמות אירועים בשל מגפת הקורונה. מצב זה מכונה בהלכה "מכת מדינה", ולדעת הרמ"א (חו"מ שכא, א) המזמינים זכאים לקבל את תשלום המקדמה בחזרה. גם הט"ז והש"ך (על שו"ע חו"מ שלד, סעיף א) פסקו שאם כל אנשי העיר הוכרחו לברוח מהעיר בגלל מגפה, השוכרים שבעיר אינם חייבים לשלם דמי שכירות. משמע שגם אם גוף הבית קיים אין חיוב לשלם דמי שכירות כאשר יש מניעה כללית להשתמש בו. כך נראה מדברי המבי"ט (א, מ) שכתב שאם גוים אילצו שוכר לעזוב את המושכר, הוא לא חייב לשלם דמי שכירות על התקופה שבה לא גר בבית. לאור כל האמור, מגפת הקורונה והתקנות שבעקבותיה הן בגדר מכת מדינה הפוטרת את התובעים מלשלם על האירוע שבוטל.
2. קנה מוצר ולא נהנה ממנו – במקרה שאדם משלם מקדמה עבור מוצר, ולפני שנהנה ממנו, התרחש אירוע שמנע את ההנאה מהמוצר, זכאי הקונה לבטל את העסקה כיוון שישנה אומדנא שאם הקונה היה יודע שכך יהיה, לא היה מעונין בעסקה (נתיבות המשפט רל, א).
3. תנאי מכללא שההסכם יחול רק במקרה שתהיה אפשרות לממש אותו – החזון איש (בבא קמא כג, י) כתב שבמקרה שבית מושכר נפל, השוכר פטור מלשלם את דמי השכירות על המשך התקופה, משום שיש אומדנא שהשכירות בתוקף רק כל עוד הבית קיים. אמנם המחנה אפרים חלק על דברי החזון איש, משום שכתב שבמקרה ששוכר שילם מקדמה ואירעה מכת מדינה, השוכר לא זכאי להחזר. אולם דבריו אינם מוסכמים, ומשמע מהפוסקים שבמכת מדינה השוכר זכאי לקבל מקדמה בחזרה. בספר מנחת פתים (חו"מ שכא, א) כתב שדברי המחנה אפרים תמוהים, והרב שלמה אישון (אמונת עתיך 128 עמ' 140-147) הסביר שדברי המחנה אפרים אינם נוגעים לשכירות אולם אירועים, אלא רק בשכירות בית.
ב. האם העובדה שהנתבע הציע הצעה חלופית, מחייבת את התובעים בתשלום?
הנתבע הציע לתובעים לקיים את האירוע במועד מאוחר יותר שבו יהיה ניתן לקיים אירועים בחוץ לפי הוראות הממשלה. בדיון התברר שהנתבע לא הציע לתובעים אירוע חלופי זמן סביר לפני אירוע בר המצווה, אלא הציע זאת כיום או יומיים לפני האירוע, כאשר התובעים כבר איתרו מקום חלופי בשטח פתוח. יתירה מזו הוצג צילום של הודעת וואצאפ שבה התובע כתב לנתבע שהוא מנסה להשיג אותו ולא מצליח. לפיכך בית הדין קבע שלא הוצעה הצעה סבירה בזמן, ויתירה מזו, גם אילו הנתבע היה מציע הצעה סבירה, התובעים היו זכאים לבטל את ההסכם כאמור לעיל.
ג. האם התחייבות בהסכם שהמקדמה לא תחזור בכל מקרה, כוללת מגיפה?
בהסכם שבין הצדדים נכתב כי המקדמה לא תוחזר בשום פנים ואופן, "כולל [במקרה של] אֵבל". לדעת בית הדין אין להסיק מכך שגם במקרה של מגיפה הדין זהה, זאת משום שיש לפרש את החוזה לפי כוונת הצדדים שחתמו עליו, כפי שפסק השולחן ערוך (חו"מ סא, טו). כיוון שברור לצדדים שאם לדוגמה בעל האולם היה מחליט מיוזמתו לבטל את האירוע הוא לא יהיה זכאי למקדמה, כך שאין לפרש את ההסכמה שהמקדמה לא תוחזר בשום מצב – כפשוטה.
בנוסף, ברור מההסכם שמדובר אך ורק במקרה שהמזמין מבטל את האירוע, משום שלאחר מכן החוזה מבדיל בין ביטול של המזמין במועדים שונים, וקובע קנסות בגובה שונה לכל מועד. אולם, ההסכם כלל לא מתייחס למקרה שבו בעל האולם אינו יכול לקיים את האירוע.
בנוסף, מדובר כאן על אונס שאינו מצוי כלל, שמאפשר ביטול גם במקרים שבהם אונס רגיל אינו מאפשר זאת (שולחן ערוך אה"ע, קמד). יתירה מזו, אפילו כאשר היתה הסכמה מפורשת שלא תתקבל טענת אונס (ט"ז שם ס"ק ד), מתקבלת טענת אונס שאינו שכיח. ניתן להסביר את ההגיון של דין זה בכך שכאשר אדם לא מעלה בדעתו כלל שיקרה מקרה מסוים, הוא לא כלול בהתחייבות שלו לשלם. וכך כתב הרמב"ם (מכירה יט, ד-ה): " אונס שאינו מצוי הוא, ולא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא בעת שהתנה, וכל אונס שאינו מצוי - אינו בכלל התנאי הזה ".
כיון שהתפרצות נגיף הקורונה היא דבר שאינו מצוי כלל, הרי שההתחייבות לשלם את המקדמה בכל מקרה אינה כוללת מצב כזה.
ד. פשרת החתם סופר במכת מדינה
יש בתי דין שנהגו במכת מדינה כפשרת החתם סופר (ספר הזכרון עמ' נא). כאשר אירעה מכת מדינה הוא כתב שיש לשלם לעובדים (מלמדים) חצי משכרם. בית הדין סבר שאין מקום ליישם פשרה זו במקרה הנדון.
ראשית, החתם סופר הדגיש שהפשרה צריכה להתקבל על שני הצדדים. בנוסף בית הדין ציין שבמקרה זה בעלי העסקים צפויים לקבל פיצוי מהמדינה, וכן שלא מדובר כאן על שכר עובדים אלא על הזמנת שירות. בנוסף, כיוון שהנתבע לא ניסה להציע לתובעים חלופות, הדבר מהווה סיבה נוספת שלא לפשר במקרה זה.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
