ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
המקרה בקצרה: הנתבעים רכשו לפני כ-19 שנה דירה בת 3 חדרים במחיר של כ-600 אלף ₪, וביקשו הלוואה מהתובעים, שהם אח של הנתבע ורעייתו. התובעים הלוו לנתבעים כ-270 אלף ₪, והנתבעים שילמו להם מדי חודש 1,000 ₪. לטענת התובעים הם קיבלו בסך הכל 220,000 ₪, ואילו לטענת הנתבעים הם שילמו 270,000 ₪.
לטענת התובעים היה מדובר ברכישה משותפת של הדירה, והם שילמו חצי מהדירה, וקיבלו בתמורה שכירות חודשית בסך 1,000 ₪. לטענתם, הדירה נרשמה על שם הנתבעים רק לצרכי משכנתא. הם הציגו מסמך (להלן, המסמך) לא חתום שלטענתם נכתב על ידי הנתבע ובו נכתב שחצי מהדירה שייך לתובעים, ועל הנתבעים לתת לתובעים חצי משכר הדירה. כיון שכיום הדירה שווה כ-1.8 מיליון ₪, על הנתבעים לשלם לתובעים חצי משווי הדירה וחצי משכר הדירה על התקופה שבה הוא לא הועבר לתובעים, בניכוי מה שכבר שולם לתובעים. סך כל התביעה היא כ-700,000 ₪ בקירוב.
לעומתם הנתבעים טוענים כי התובעים נתנו לנתבעים הלוואה, והתשלומים שהתובעים קיבלו בסך 1,000 ₪ לחודש היו ריבית. כיון שהקרן כבר הוחזרה אין עוד מקום לשלם את הריבית. הם טוענים כי אין כל ראיה לטענות התובעים שמדובר בהשקעה, והמוציא מחברו עליו הראייה. כמו כן הם תובעים החזר של תשלומי הריבית ששולמה בניגוד להלכה האוסרת תשלום ריבית.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
229 - טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
230 - הלוואה או השקעה
231 - תוקפו של סיכום בעל פה עם עובד על תנאי שכר
טען עוד
נימוקים בקצרה:
1. האם הכסף ניתן כהלוואה או כהשקעה?
הדירה רשומה על שם הנתבעים בטאבו, ולכן לפי דברי הפוסקים (שו"ת הרא"ש צו, ד; שולחן ערוך חו"מ ס, יב; פד"ר ו, עמוד 376 ואילך, מפי הרב יוסף ש. אלישיב זצ"ל, ועוד) הנתבעים נחשבים למוחזקים בדירה. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעים התגוררו בדירה (אמנם, הדירה נמכרה כעת, אך אין זה משנה) ולכן הם מוחזקים (שולחן ערוך חו"מ קמו, יד).
טענת התובעים התבססה בעיקר על מסמך בכתב יד שהם הגישו לבית הדין. אולם, אין לקבל אותו משום שמלבד זאת שהוא לא חתום, הוא גם לא נושא תאריך, אין בו פרטים מזהים על הדירה הנזכרת, בנוסף, מופיעים בו שמות פרטיים בלבד, ולכן הוא לא מסמך קביל.
לכך יש להוסיף שבסוף המסמך יש סעיף שנכתב על ידי התובע בכתב ידו. לפיכך, מדובר במסמך ניתן לעריכה ושינויים, ודומה לדין "נכתב על המחק" (בבא בתרא קסג ע"א) שפסול. זאת אף על פי שמתמלול השיחה שבין הצדדים ומטענות הנתבע, נראה שהיה מסמך כלשהו בין הצדדים, אך לא ברור מה תוכנו, וכמו כן לא ברור שהיתה הסכמה של הנתבעים למסמך הזה.
בנוסף קיימות סתירות רבות במסמך שניתן לפרש אותן בדרכים רבות. התובעים בחרו לפרש את כל הראיות הנ"ל כהוכחות לדבריהם שהבית הוא בבעלות משותפת, אך למעשה ניתן באותה צורה לפרש את המסמך על פי טענות הנתבע.
לפיכך, נקבע כי הבית שייך לנתבעים.
2. התחשבנות לגבי הכספים שעברו בין הצדדים
הנתבעים טענו שהחזירו 270,000 ₪, לעומתם התובעים הודו בקבלת 220,000 ₪ בלבד. בעניין זה נחלקו הדיינים: דעת המיעוט היתה שיש לקבל את טענת התובעים, משום שאין כל ראייה לפרעון. אולם לדעת הרוב, לטענת הנתבעים הם קיבלו 270,000 ₪ וגם פרעו את כולם, ולכן אין כאן דין של וודאי חיוב וספק פטור, אלא טענה של אדם כי הוא לא חייב כלל, כאדם הטוען "לויתי ופרעתי" (שולחן ערוך חו"מ עה), אלא שהם חייבים בשבועת היסת, כדין "כופר הכל", ולכן כפשרה על השבועה, הנתבעים ישלמו שליש מהסכום בסך 16,667 ₪.
3. התביעה לקבלת החזר הריבית
הנתבעים טענו כי עליהם לקבל בחזרה את הריבית, על פי הדין ש"ריבית קצוצה – יוצאת בדיינים". הנתבעים טענו שלא ידעו שאסור היה להם לשלם ריבית ללא היתר עסקה. סך הכל מדובר על תשלום של 216,000 ₪ ששולמו כריבית. בית הדין דחה את הבקשה משני טעמים שונים:
א. משום שכבר מזה שנה הנתבעים אינם משלמים את הריבית, ובכל זאת לא ביקשו מהתובעים להחזיר את הריבית, ובכך מחלו על הריבית. בעניין מחילה על ריבית, אמנם נחלקו הרמב"ם ורבותיו (מלוה ולוה ד, יג), אלא שנפסק בשולחן ערוך (יו"ד קס, ה) כשיטת הרמב"ם, שמחילה מועילה בריבית. הש"ך (שם, ד) הרחיב שגם בריבית האסורה מהתורה מועילה מחילה. במקרה זה בית הדין קובע כי גם מחילה בשתיקה נחשבת כמחילה.
ב. בית הדין הכריע מספק כי מדובר בהלוואה ולא בהשקעה. אולם, לא ניתן על בסיס ספק זה לקבוע שמדובר בוודאי בריבית. וכיוון שיתכן שמדובר ברווחי ההשקעה לא ניתן לקבלם בחזרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
