פרשת ואתחנן / חינוך לאמונת חכמים - כיצד? | הרב משה אליה | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
ואתחנן

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
דרכי לימוד
הדרכות כלליות

5373

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הקדמה
פרשתנו עוסקת במשקלו המיוחד של עם ישראל מהבטים שונים. ישנם פסוקים המתארים את יחודיותו של עם ישראל על פני שאר העמים, ישנם פסוקים המתארים את הצד "הסגולי" של הבחירה המוחלטת הבלעדית של עם ישראל ללא שהיתה לכך סיבה מצד מעשיהם. במילה "סגולי" הכוונה לקשר של נצח בין עם ישראל לאלוקיו כיוון שקשר זה התחיל מהקב"ה כמו שהדבר מתואר בברכות התורה "אשר בחר בנו..." ורק אחר כך, מתוך זה שבחר בנו, נתן לנו את תורתו. ישנם פסוקים המבטאים את החלק "הבחירי" בו מתבקש עם ישראל להיות נאמן לחוקים, משפטים ותורות אותם קיבל ושעליו לבצעם על מנת ליישם את חלקו המעשי בשותפות נצח זו. וישנם פסוקים המתארים את הניסים הגלויים שנעשו לעם ישראל בשונה משאר האומות.

הצווי לא לסור מדברי חכמים
בהקשר לפסוקים המתארים את המחויבות המעשית של עם ישראל ישנה אזהרה: " רק השמר לך ושמור נפשך מאוד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עינך...", וכן "השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלוקיכם...", ולאחר מיכן מופיעות עשר הדברות המהוות את עצם הפרטים של הברית ולאחריהם מופיע הפסוק הבא: "ושמרתם לעשות כאשר ציווה ה' אלוקיכם אתכם ולא תסורו ימין ושמאל ", כלומר, ישנו ציווי מפורש לעשות ולא לסור ימין ושמאל. ציווי זה של "לא תסור" מוכר לנו מפרשה אחרת בספר דברים בו מצווה התורה לא לסור מדברי חכמים ימין ושמאל ובהקשר לזה רגילים אנו לומר שהרב, החכם, השופט והדיין- כל אלו הם המציגים את דבר ה' כמאמר הפסוק "ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" ודורשת הגמרא "דור דור ושפטיו, דור דור וחכמיו". אם כן, עד כאן ראינו ציווי משלים של איסור סטיה מדבר ה' ומשלוחיו של דבר ה' הם החכמים והרבנים של כל דור ודור.

התמיהות על צווי זה
מפורסמת מאוד הדרשה המובאת ברש"י על הפסוק "לא תסור" שלשונה "אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין- האמן לו", דרשה זו טעונה בירור גדול. וכי הציווי של שמיעה בקול חכמים והאיסור לסטות מדבריהם הוא ציווי כל כך מוחלט הנותן גושפנקא וחותמת לדבריהם מבלי שום יכולת ערעור? ועוד יותר מכך נשאל, הרי כל אדם מצווה להשתמש ביכולותיו ובכוחותיו כדי להפנים, להתקדם ולהזדהות בעבודת ה' באופן אישי, וכי ציווי זה בא לבטל את אישיותו הפרטית ומחויבותו האישית של כל אדם בבירור דרכו והכרעותיו? האם יש בציווי זה היתר ואף ביטול ביודעין של "דע את אלוקי אביך ועובדהו" וכמאמר רס"ג בהקדמתו להנבחר באמונות ודעות: "קודם דע ואח"כ עובדהו"? ובמילים פשוטות נאמר, צווי זה עלול לחנך את האדם לביטול עבודתו הפרטית ומאמציו האישיים לעבוד את ה' ולברור את דרכו הנכונה לו בעיקר!
ועוד נשאל, מה אם באמת טועה הרב, אמנם יתכן שהטעות קיימת רק מנקודת מבטו של התלמיד אך בכל זאת יתכן שהטעות נובעת מעובדה טכנית שלא בידיעתו, מה אז נאמר, לאחר שהרדמנו את כל הערנות והאחריות המתבקשות מהאדם ואמרנו לו "אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין האמן לו..."?

אי ציות לצווי זה לא יעלה על הדעת
אם כן, שאלה זו רחבה מאד וקשה, שכן על הנזקים שעלולים להגרם מהסכנה שבצד השני של אי התבטלות, אי קבלה ואי שמיעה לחכמים ניתן לחבר ספרים שלמים אבל במאמר זה אין זה עיקר עיסוקינו. אנו נבקש להאיר את הזווית הראשונה של השאלה והיא איפֹה אחריותו של האדם הפרטי לחייו, ובעיקר, מה עושים אם הרב טועה?

פתרון התמיהות
את זווית זו ננסה להאיר דרך מחלוקת (שאולי איננה מחלוקת כפי שרצו רבים מן האחרונים לטעון) בין שתי גישות, האחת של החינוך והשניה של הירושלמי.

החינוך כותב שאם הרב טועה (יתכן שהתלמיד טועה ורק נראה שהרב טועה), וזוהי עובדה שהוא טועה, אף על פי כן האמן לו, קבל את דבריו, כי על יסוד זה של אמונת חכמים בנויה כל שרשרת הקבלה מדור לדור של דברי חכמים. אם כל אחד יעשה מה שהוא רוצה עלולה להווצר פירצה בחומת המגן של הציבור, כל המציאות תתפורר, ולכן שווה טעות אחת שנטעה ולא תהרס חומת הציבור ועמידתו הלאה בקיום מצוות ה'.

הירושלמי מחדש יסוד מרתק בחינוך לאמונת חכמים, במקרים שנראה שהרב טועה- רוב הסיכויים שהטעות היא של התלמיד ואם בכל זאת הוא טועה, שזה דבר שקורה לעיתים רחוקות ולכן צריך להזהר מאד לא לקעקע את כל חומת האמון מולו, אומר הירושלמי שעיקר הדבר אינו ברגע של טעות כי באמת ברגע זה נאמר את הכלל המפורסם של "דברי הרב ודברי התלמיד- דברי מי שומעים?", ולכן תשמע לרב.

אבל שלא נתבלבל, הרוב המוחלט של חיינו אינו כזה, בל נפתח יחס של סדקים וספקנויות מול רבותינו כי בדרך כלל הבעיה היא בבלבול בין הגדרת שמאל לבין הגדרת ימין כי כשהתלמיד עומד מול רבו ולא מתאמץ להתיישר לנקודת המוצא של רבו הוא באמת רואה את המציאות הפוך, כלומר, כשהרב מצביע לתלמיד על יד ימין מהזווית שלו הוא אמנם מצביע ביד ימין שלו אך אצל התלמיד מדובר יד שמאל כי התלמיד עומד מולו ונקודת מבטו הפוכה, וכן כשהוא מצביע ביד שמאל על היד שכנגדה אצל התלמיד היא ימין אבל מנקודת מבטו של הרב היא שמאל.
על כן אומר הירושלמי, הבה נתחנך באמונת חכמים גדולה. רוב העבודה להתחנך ליסוד זה הוא לא בנקודות בהם הרב טועה כי מקרים אלה בודדים ביותר, אם בכלל, ועל כן רוב החיים בנויים ממקרים בהם המחלוקת נובעת מהשוני בנקודת המבט ומהמקום שהתלמיד עומד הוא רואה הפוך ממה שרבו אומר. ומה שעליו לעשות זה לא להתעקש להשאר במקומו אלא אדרבה, לעמול על לשנות, תוך כדי הבנה והזדהות, את נקודת המבט שלו לנקודת המבט של רבותיו ובכך פעל והועיל כפליים: פעם, בזה שהוא כאדם עובד, עומל, מזדהה ולא מבטל את האחריות שלו על עצמו, ופעם נוספת, בזה שהוא יגלה שלאחר שהוא מתחנך ומטביע בתוכו את האמון לרבותיו ומשנה את נקודת המבט הוא גם מגלה שרבותיו צדקו.
ובכך מתקיימת בתלמיד מצוות אמונת חכמים במלואה והדרה תוך כדי עיצוב של אישיותו הפרטית.

הרב משה אליה

ראש המכינה הקדם צבאית בבית אל. www.mehina.org

52 דק'
מחיית עמלק
נצח ישראל ומלחמת עמלק
ט' אדר תשס"א
הדרכות כלליות
בין קודש לחול
חנוכה בראי דורנו
שלבים בבנין התרבות הפרטית באדם
טבת תשס"ד
1:09
מגילת אסתר
להקדים רפואה למכה
ה' אדר ב' התשס"ה

ואתחנן

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ואתחנן
רבנים שונים | אב תשפ"ה
49 דק'
ואתחנן
פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
הרב יצחק חי זאגא | אב תשפ"ו
ואתחנן
יהדות - דת או לאום?
הרב משה ארנרייך | תמוז תשס"ד
קרוב אליך
קרוב אליך – ואתחנן
עלון מספר 566
רבנים שונים | אב תשפ"ה

ואתחנן

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חופה, חתונה ושבע ברכות
שבע ברכות
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
27 דק'
שיחות ליום ירושלים
עיר שעושה כל ישראל חברים
שיחות ליום ירושלים בישיבת הכותל תשע"ב
הרב דוד גבריאלי | כח' אייר התשע"ב
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב שלמה שושן
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב משה אליה
הרב יעקב שפירא
הרב יהודה מלמד
הרב שמעון קליין

43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז
39 דק'
בבא מציעא
מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' חשוון תשפ"ז
1:04
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת נח תשפז – בחירות על פי ההלכה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
38 דק'
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ג' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
25 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ו
הרב אלי סטפנסקי | ג' חשוון תשפ"ז
34 דק'
מידות הראי"ה
תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
הרב ש. יוסף וייצן | א' חשוון תשפ"ז