ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מאידך, כשם שההחשבה העצמית פסולות היא, כך גם אי ידיעת האדם את מעלת ערכו - פגם יש בה.
פעמים רבות אין אדם מביט במעלותיו, מחשש צודק לנפילה בגאוה - "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה). אלא שיש לידע שמצב זה אינו המצב השלם, אלא הרי הוא פגם קטן של המנעות ממעלה, על מנת שלא ליפול בפגם גדול של גובה לב הנתעב בעיני ה'.
"רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אסור לבצוע (לעשות פשרה בין בעלי הדין), וכל הבוצע - הרי זה חוטא, וכל המברך את הבוצע - הרי זה מנאץ, ועל זה נאמר (תהלים י): בצע ברך נאץ ה', אלא: יקוב הדין את ההר, שנאמר (דברים א): כי המשפט לאלוקים הוא. וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין אדם לחבירו, שנאמר (מלאכי ב): תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (סנהדרין דף ו ע"ב).
כאשר פנה ה' למשה בדרישה שיהיה הוא המנהיג להוציא את עם ישראל ממצרים, סירב משה ליטול את מלא ההנהגה לעצמו. הוא, משה, הרי הוא לוי - איש הדין (יקוב הדין את ההר), ורצה משה שתהיה ההנהגה בחסד ע"י אהרון ובכך ייטב לעם ישראל.
אלא ששורשה של הענוה היא התבטלות לרצון ה'. וכאשר ה' דורש ממשה במפגיע להיות שלוחו להנהיג את עם ישראל, זהו הטוב והנכון. אמנם אמת שמשה הוא מדת הדין, כנ"ל, אלא שמרוב עינותנותו טעה משה בכך, שלא העריך נכונה את עוצם מדרגתו (עד"ז לא ידע שקרן עור פניו - עי' זוה"ק ח"ג קלב/ב). משה איננו סתם דין נמוך המתלהט לחרוג ממסגרת האמת והטוב, אלא הרי הוא בשורש הדין, ההנהגה הישרה והאידאלית שאיננה מעגלת פינות כיון שהיא הנוסחה מדוייקת להפליא, שאינה צריכה להוסיף קבוע זה או אחר על מנת להתאים למציאות.
מכיון שמשה סירב לרצון ה', אכן שיתף הקב"ה את אהרון בהנהגת העם (עי' שמות ד, יב-טז, שבתחילה היה אמור פיו של משה להרפואת), והתיחס למשה כאילו אין הוא הדין המתוקן בשורשו, אלא בחינה נמוכה של דין, ונסבבו מכך שני עונשים למשה:
א. עם הכניסה לארץ השתנתה ההנהגה, אינה דומת הנהגת חו"ל ומנהיגיה, לזו של א"י. ע"כ בד בבד עם הכניסה לארץ התחלפו גם מנהיגי העם למנהיגים מסוג אחר. עקרונית, משה, לרום מעלתו, יכל להנהיג את העם בכל סוג הנהגה הנכונה לאותה העת - משה הוא האמת בשורשה, ותופיע אמת זו כפי המתאים לכל זמן וזמן. אלא שכיון שמשה לא הכיר במעלתו זו, על אף היותו ראוי עקרונית להנהיג את העם גם כפי הנהגת א"י - לא זכה משה לכך (לפ"ז אפשר להבין מדוע השתדל כ"כ משה בתפילה - כי הרגיש שהוא אכן מתאים לזה)
ב. המשמש לפני ה', צריך שיהיה נקי וזך - לא יגורך רע. ומכיון שאחיזת החטא והטומאה ביותר היא באנשי הדין (עי' שעה"ג הקדמה כו), לא הם המשמשים בכהונה, אלא בני אהרון איש החסד. אמנם משה שהוא שורש הדין, אדרבה מעולה ומוכשר הוא להיות כהן גדול (וכפי שלעתיד לבוא יהיו הלויים כהנים - עיין שעה"ג הקדמה לה). אלא שכיון שלא הכיר משה את מדרגתו שוב לא ניתן לו להיות כהן גדול, אע"פ שמצד עצמו היה מוכשר לזה.
דברינו אלה גנוזים הם בדברי המדרש (ויק"ר יא):
" ר' יודן בשם רבי יוסי בר יהודה ור' ברכיה בשם ר' יהושע בן קרחה כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא נמנע משה מלשמש בכהונה גדולה...ר' תנחום בשם ר' יודן תני כל שבעת ימי המילואים היה משה משמש בכהונה גדולה ולא שרתה שכינה על ידו...אמר רב שמואל בר נחמן כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים... ובשביעי אמר לו (משה): שלח נא ביד תשלח אמר לו הקב"ה: משה את אומר שלח נא ביד תשלח חייך שאני צורכה לך בכנפיך. אימתי פרע לו (הקב"ה למשה)? רבי ברכיה אמר (בשם) ר' לוי ו(בשם )ר' חלבו: ר' לוי אמר: כל ז' ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים שיכנס לא"י ובשביעי אמר לו (דברים ג) כי לא תעבור את הירדן הזה. ר' חלבו אמר: כל ז' ימי המילואים היה משמש בכהונה גדולה וכסבור שלו היא, בז' אמר לו לא שלך היא אלא של אהרן אחיך היא הה"ד ויהי ביום השמיני".
נמצאנו למדים לאחוז במידת הענוה, אך יחד עם זאת לא להתכחש לכוחנו ומדרגתנו, להכיר במעלת נשמתנו, ומכוחה, בעזה"י, לעלות מעלה מעלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










