ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו, ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו" (אסתר ו, יג). תחילת הנפילה של המן, תחילת הגאולה של עם ישראל, באה באופן שמרדכי היהודי מולבש בבגדי המלך אחשורוש, מורכב על הסוס ברחוב העיר, כאשר השר הבכיר המן קורא לפניו, "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". מדוע באה הגאולה באופן מוזר ויוצא דופן שכזה? איזה מלך בהיסטוריה הסכים אי פעם שילבישו את אחד האזרחים בבגדיו, בגדי המלך? אזרח שהיה נראה ברחוב בבגדי מלכות, היה מואשם מיד במרידה במלכות, ומוצא להורג!!! מדוע לא היה די בכך שהגזירה תתבטל באופן טבעי ונורמלי?
המן מן התורה מנין? (בראשית ג, יא) המן העץ, אסתר מן התורה מנין? (דברים לא, יח) ואנכי הסתר אסתיר, מרדכי מן התורה מנין? דכתיב (שמות ל, כג) מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא (חולין קלט:).
עצם השם של "מגילת אסתר" רומז על עיקר ענין המגילה, והוא מלשון "גילוי ההסתר", דבר זה נרמז בדברי הגמרא ש"אסתר" הוא מלשון "ואנכי הסתר אסתיר", שמשמעותו הוא הסתר פנים, וענין "מגילת אסתר" הוא לגלות את ההסתר.
בכדי להבין את הדברים יש להקדים ולהביא את דברי האַלְטֶער מקלם השופכים אור על השתלשלות האירועים. הדברים נכתבו על ידי הרב דסלר זצ"ל, וזה לשונו: שמעתי מאאמו"ר זצ"ל בשם אדמו"ר אור עולם גאון חכמת כחות הנפש הגרש"ז זצ"ל – מגילת אסתר היא רשימת מעשים של תשע שנים, משנת שלוש למלכות אחשורוש עד שנת י"ב. אנו, וגם גדולים ממנו, לא היינו מבחינים בשום אופן שהכל ענין אחד, ורק מרדכי, ובצירוף רוח הקודש במדרגה שלו, ידע כי הכל ענין אחד. למשתה של אחשורוש אסר להם מרדכי ללכת, כמפורש במדרש מגילת אסתר (קושטא רע"ט) "ובמלאות הימים האלה... אמר להם אל תלכו.. כדי שלא יהא לשטן פתחון פה עליכם, ולא הקשיבו לו. (ועיין מגילה י"ב) והיו הרבה טוענים נגדו: - הרי פיקוח נפש הוא, כי מלך טיפש כאחשורוש יהרוג חס ושלום את כל ישראל, בראותו שכל העמים באו ליום שמחתו, חג ג' שנים למלכותו, ומישראל לא יבא אף אחד, ועל כן לא שמעו לקולו, והלכו. ומכל מקום לא קרה להם אחר כך דבר רע. - אחר ט' שנים, בשנת י"ב לאחשורוש, כשנתגדל המן, וצוה שהכל ישתחוו לו, - ומפורש בחז"ל (סנהדרין סא: לפי ההלכה, כרבא) שלא היה בכאן שום עבודה זרה, אלא חשש רחוק של מראית עין בעלמא, - ומרדכי לא השתחוה, היו הרבה מישראל צועקים שמעמיד בסכנת נפשות את כלל ישראל משום חסידות פרטית יתירה, כמפורש באגדת אסתר (פ' ג' אות ב') "אמרו לו ישראל, תהא יודע שאתה מפילנו בחרב של זה הרשע. אמר להם, אם כן אשתחוה לעבודה זרה? ולא קיבל עליו". ואחר זה קרה ממש ככל אשר פחדו החולקים על מרדכי מקודם, היינו שיצתה גזירת המן להשמיד את כל היהודים. אילו היינו שם, מה היינו אומרים אנחנו? מה גרמה לגזירה? האם מה שהקיל מרדכי בענין כלל ישראל, או מה שתשע שנים מקודם היו מי שהקילו באיסור חכמים, שלא ליהנות מסעודת אחשורוש בשביל פיקוח נפש של כלל ישראל? בודאי היינו אומרים, שנראה בחוש שמעשה מרדכי גרם שכעס המן וגזר את השמדת כל היהודים, ואיך אפשר להכחיש את החוש? אבל האמת לא היתה כן, אלא שזה שהיה נראה כחוש, לא היה אלא דמיון מהרהורי השטן, ובאמת העבירה של תשע שנים מקודם היא שגרמה... אבל היצר הרע רקד לפניהם בטענת "חוש" והטעה אותם, ועל כן גברה מידת הדין ויצתה הגזירה. אמנם אחר כך שבו ממחשבתם והודו על האמת, ותחת אשר היו יכולים לעמוד בדעתם הרעה, ולהתנקם ממרדכי שחשבוהו מקודם לבוגד בעמו, תחת זאת באו כולם לקול קריאתו, ואף שגם אסתר, שידוע שהיא קרובתו של מרדכי, הראתה התקרבות להמן הצורר, בקראה אותו ב' פעמים למשתה בשעה זו של צרת כלל ישראל, והיה בזה חיזוק לטענות השטן שלא ישמעו עוד אל דברי מרדכי, אבל הם, כששבו תשובה שלמה, לא שמעו עוד ליצר הרע, והצטרפו עם מרדכי בתענית וצום, ותשובה על חטאם שחטאו על פי החוש המדומה - אז נהיה הנס ואז ניצולו (מכתב מאליהו חלק א, עמ' 76).
" אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן, כל מקום שנאמר במגילה זו למלך אחשורוש, במלך אחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר למלך סתם, משמש קודש וחול (אסתר רבה ג, י).
" בלילה ההוא נדדה שנת המלך" (אסתר ו, א), אמר רבי תנחום נדדה שנת מלכו של עולם (מגילה טו:).
גאולת עם ישראל מתחילה דוקא באופן זה שמרדכי היהודי מולבש בבגדי מלכות, מורכב על הסוס ברחוב העיר, כאשר המן קורא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, כדי לגלות לנו את ההסתר, המלך, מלכו של עולם מגלגל את הדברים כך שמרדכי יולבש בבגדי מלכות, כדי לגלות לכולם, שהמלך, מלכו של עולם חפץ ביקרו, מסכים עם דרכו, וכך הוא מורכב ברוב כבוד והדר על הסוס ברחוב העיר כדי שכולם יידעו, שבויכוח הציבורי העז בין מרדכי היהודי למתנגדיו, ויכוח הניטש באירועים המתפרסים על פני תשע שנים, דרכו של מרדכי היהודי היא דרך האמת, היא הצודקת, הוא זה שהמלך חפץ ביקרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
