ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
בית הקברות הקהילתי נמצא באזור לא מאובטח בעיר. ולעיתים מלינים את המת כדי לקברו למחרת. אנשי הקהילה אינם חפצים ללון שם בלילה, לקיים שמירת המת. האם מותר להשאיר את המת (במקרר), בבית הקברות כל הלילה, ללא שמירה? האם עדיף לשכור גוי להישאר שם?
תשובה
מצווה לשמור את המת, אפי' נמצא במקרר ואין חשש להפסד גופו 1 , אבל פשוט, שאין להיכנס למקום סכנה כדי לשמור. וכן, אין להשאירו חוץ למקרר לכל הלילה מחשש שיסריח 2 . אם אין סכנה בשמירה, אלא טרחה, יש לשכור יהודי שישמור. וכן, אם אי אפשר לשמור בבית הקברות, יש לנסות להשיג מקרר, במקום שאפשר לשמור. יש להקפיד שלכל הפחות, תהיה תאורה בחדר שבו נמצא המת 3 . על כל פנים, עדיף שיהיה בלי שמירה ממה שישמרהו גוי 4 , וזאת במידה ואין חשש שייגרם נזק למת או שייחטף חלילה, אם יישאר לבד 5 .
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
403 - ביצוע ניתוח באשכים של תינוק לעניין סירוס ופצוע דכה
404 - שמירת המת – בלילה, במקום סכנה ובמקרר
405 - ציון "גר" בנוסח הכתובה
טען עוד
^ 1. למרות, שהחשש הגדול שמוזכר בגמרא, הוא של עכברים (עיין ברכות, דף י"ח, ע"א. וכן, באגרות משה יו"ד, ח"א, סי' רכ"ה. וכן, בשבט הלוי, ח"ה, סי' קע"ח), ולא שייך במקרר, עדיין קיימת מצווה, משום כבודו. שלא יהיה ככלי שבור שעזבוהו (ירושלמי, ברכות פ"ג. מובא בתוס' שם, דף י"ז, ע"ב. ועיין בשו"ת תרומת הדשן, שאלה רפ"ג. מובא ברמ"א יו"ד, סי' שע"ג, ס"ה) וכן, כדי שלא תיכנס במת רוח רעה (ע"פ הזוהר), ועיין בגשר החיים, ח"א, פרק ה', סי' ד', שמסכם את העניין. לכן, נהוג שהשומר אומר פרקי תהלים (גשר החיים שם, וילקוט יוסף, י"ז, סי' ה', ס"ג).
^ 2. שמענו ממומחה שחשש זה הוא סביר, ובמיוחד בימי הקיץ. פשוט, שסרחון המת הוא זלזול יותר גדול לכבודו, מחוסר שמירה.
^ 3. שמועיל הדבר לעניין כבוד המת וגם לרוח רעה.
^ 4. בספר כל בו על אבלות, פרק א', סימן ו', ע"פ תרומת הדשן ועבודת הגרשוני, כתוב, שאין לעכו"ם להתעסק במת, הן בטהרה הן בנשיאת המיטה ולמרות שלא נמצא מקור מפורש על שמירה, נראה ששמירת גוי תגרע יותר ממה שתוסיף. בתורת הנסתר מאוד מקפידים על אי קשר בין המת לגוי.
^ 5. שהרי, גוי יכול אפי' לקבור, בשביל כבוד המת, ביום טוב ראשון (שו"ע או"ח, סי' תקכ"ו, ס"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
