מטרת הטבילה וכוחם המטהר של המים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
הבית היהודי
נושאים שונים

726

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הטבילה במקווה טהרה קשורה לעיסוק של האדם בצרכים הנמוכים ובהתמודדות עם כוחות הטומאה, ולכן השימוש בה כהכנה ללימוד תורה וקיום מצוות הוא שגוי @ הטבילה במים מסמלת את החסד האלוקי שניתן לכולם באופן שווה, כמו הגשם שיורד לכל הברואים @ הטבילה צריכה להביא את האדם לידי ענווה ושפלות, כמו המים שמתכנסים במקום נמוך, ולא שיתגאה במדרגתו הגבוהה ובריבוי הטבילות שלו

רבים מהיראים טועים לחשוב שהטבילה קשורה לפרישות מחיי העולם, וככל שאדם רוחני יותר כך ראוי לו לקדש את עצמו ביותר טבילות. אולם האמת היא שלצורך לימוד תורה ושאר המצוות שקשורות לצד הרוחני שבאדם אין צורך לטבול. ההכנה הנדרשת לקראתן היא אמונה בה' ומידות טובות, בלא צורך להכין את הגוף והבשר לשם כך, וכפי שאמרו חכמים: "שאין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר: הלוא כה דברי כאש נאום ה'' (ירמיהו כג, כט), מה אש אינו מקבל טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה" (ברכות כב, א). לכן לא קבעה התורה טבילות לקראת שום מצווה זולת העניינים הקשורים למקדש ואכילת טהרות. אלא מגמת הטבילה והטהרה לקשר את הגוף ואת כל תחומי החיים הארציים, יחד עם הששון והשמחה, הדמיון והרגש, שמלווים אותם אל הקודש. שכן הצדדים הגשמיים שבחיים הם אלה שיכולים להיטמא ולהיאטם בפני הברכה האלוקית, וכאשר ישראל זוכים לטהרם הם ממשיכים חיים וברכה לכל תחומי החיים שבעולם. וכפי שביאר מרן הרב קוק זצ"ל, שהטהרה קשורה לגילוי הכוחות הגשמיים והיצריים שתיקונם על ידי המקדש, וכן קשורה לגילוי הלאומיות הישראלית בגבורתה, שכוללת מלחמות והרג והתעוררות היצרים כדי לנצח ולהצליח, וכדי לאזנם יש צורך בטהרה יתרה שתשמור על קישורם לקודש (אורות התחיה לה).
לשם כך הדריכה התורה את עם ישראל בהיותו יושב בארצו להתמודד עם כל סוגי הטומאה שבעולם, להיטהר מהם ולעלות שלוש פעמים בשנה למקדש. והכהנים נצרכו לשמור על טהרתם בכל רחבי הארץ, מפני שמצוותם לאכול בטהרה את התרומות והחלה שהיו מקבלים מישראל. ואף היו ישראלים בכל רחבי הארץ שקידשו את עצמם ונהגו טהרה.

מצוות הטבילה היחידה כיום - אישה לבעלה

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

631 - מזיכרון השואה לאהבת ישראל

632 - מטרת הטבילה וכוחם המטהר של המים

633 - הריחוק המקרב

טען עוד

מפני חטאינו נחרב בית המקדש וגלינו מארצנו, ובטלה הטהרה מישראל, ונותרה הטומאה דבוקה בכל הצדדים של העולם הגשמי. ורק טהרה אחת נותרה בישראל, טהרת אישה לבעלה, שמרוממת ומקדשת את הצדדים הגשמיים שבשמחת המצווה שבין איש לאשתו. על ידה ממשיכות הנשים את קדושת המקדש למשפחתן, ומוסיפות ברכה וחיים לעולם.
אגב, גם התקנה של עזרא שהתבטלה, לפיה גבר שיצאה ממנו שכבת זרע צריך לטבול גם כשאינו מתכוון להיכנס למקדש או לאכול תרומות, נועדה להעצים את הקשר שבין איש לאשתו, שיהיה יותר איכותי ולא כתרנגולים (ברכות כב, א; ירושלמי ג, ד). לכן עזרא הסופר הוא זה שתיקן תקנות להעצים את השמחה שבין איש לאשתו, שמתוך עשר תקנותיו, שמהן תקנות לקריאת בתורה, לסדרי בית הדין ולטבילה, תיקן תקנה לאכול שום בליל שבת כדי להעצים את החשק למצוות עונה, ותקנה נוספת שיהיו רוכלים מחזרים בעיירות למכור תכשיטי נשים, ועוד שתי תקנות סביב שלום בית: חגירת סינר לצניעות, וחפיפה לצורך הטבילה (בבא קמא פב, א). הרי שחמש תקנות מכלל תקנות עזרא עסקו בקשר שבין איש לאשתו, וחמש התקנות האחרות להרבות תורה בישראל.

מקדש מעט
שני יסודות עיקריים התגלו בקודש הקודשים. האחד, ארון העדות ובו לוחות הברית, שביטא את האמונה והתורה. קדושה זו מתגלה בבתי מדרשות ובבתי כנסיות, וכפי שאמר חכמים: "ואהי להם למקדש מעט, אמר רבי יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל" (מגילה כט, א).
היסוד השני, הברית שבין ישראל לה' שהיא היסוד לערך האחדות והאהבה שבעולם, שמתגלה במצוות השמחה והאהבה שבין איש לאשתו, שעל ידה מקיימים באופן השלם את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שהיא כלל גדול בתורה.
בשביל היסוד הראשון אין צורך בטבילה, כי דברי תורה ותפילה אינם מקבלים טומאה, ורק מנהגי חסידות ישנם בזה. אולם בשביל היסוד השני צריך טבילה מהתורה, כי בו מתגלה הטהרה ממקור המקדש.

הטבילות בחסידות
פירש מרן הרב קוק, שמגמתה הפנימית של תנועת החסידות בעידוד הציבור הרחב לטבול היא חלק מציפיית הגאולה לחזרת ישראל לארצם ולגילוי הרוחניות בגוף, ברגש ובדמיון. ולכן הוסיף "בייחוד ראוי (יסוד הטהרה) להתגדל ביחד עם תחיית האומה בארץ ישראל" (אורות התחיה לה).
לדאבוננו, כמו כל דבר טוב, כאשר מנתקים אותו ממקורו ומכוונתו הוא עלול להתהפך ולעכב את הכוונה העליונה שכמוסה בו. במקום להיות מכשיר לגילוי הקדושה בלאומיות ובגוף, היא הופכת למטרה בפני עצמה, שעלולה לנתק את האדם מהמגמה של גילוי הקדושה בחיים הממשיים.
בהזדמנות אחרת אעסוק בדרכי הטהרה לגברים, האם עדיף במקווה או במקלחת של תשעה קבין.

המים מבטאים חיים וחסד לכול
מצוות הטבילה היא במים דווקא, ורעיונות עמוקים טמונים בכך. המים הם יסוד החיים בעולם, שעל ידם ה' מעניק חיים לכל חי. לכן הפליגו חכמים כל כך במעלת יום הגשמים, שבו ה' מעניק חיים לעולם, ולכן הוא כעין יום שנבראו בו שמיים וארץ, וכעין יום שניתנה בו תורה ויש בו מעין תחיית המתים (תענית ז, א). המיוחד במים ובגשמים, שהם מבטאים את החסד האלוקי ששופע לכול בשווה, שנאמר: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" (תהלים קמה, טז), "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" (שם קלו, כה). לעצי פרי ולעצי סרק, לפרחים ולקוצים, לצומח ולחי, לכבשים הנטרפים ולזאבים הטורפים, לחי ולאדם, לצדיקים ולרשעים, כי את כולם ה' ברא ולכולם יש ערך. לכן בחוכמת הקבלה המים מבטאים את מידת החסד האלוקית (זוהר ח"א כד, ב; ח"ג רע"מ רנה, א; מצודת דוד לרדב"ז תנה).

המים והחסד קודמים לכול
מכיוון שהחסד הוא יסוד הכול, גם בסדר הבריאה המים קדמו לבריאת כל החי (בראשית א, א-ב). כיוצא בזה אמרו חכמים: "העולם מתחילה לא נברא אלא בחסד" (אבות דרבי נתן ד), שנאמר: "עולם חסד ייבנה" (תהלים פט, ג).
גם שורשו של עם ישראל במידת החסד, ולכן מידתו המיוחדת של אבינו הראשון, אברהם, היא מידת החסד, שפתח אוהלו לכל עוברי דרכים בלא הבדל גזע ודת (ראו ב"מ פו, ב; זוהר ח"א קב, א-ב).
הרי שבטבילה במים האדם מתקשר אל שורש הבריאה וישראל, אל רעיון החסד שמבטא את יסודה ומשמעותה של הבריאה, ועל כן חייו מתחדשים.

כוונת הטבילה
נמצא שבטבילה האדם מכליל את עצמו בחסד האלוקי שמעניק חיים לכל חי, ומתוך התקשרות זו הטומאה, החיסרון והמוות שדבקו בו מסתלקים ממנו והוא נטהר, והחיים מתעצמים בו והוא כמו נולד מחדש. הטבילה מבטאת גם ענווה, כמו המים ש"מניחים מקום גבוה והולכים למקום נמוך" (תענית ז, א), ולכן הלכה כבית הלל שהם ענווים ונוחים לבריות (עירובין יג, ב).
מכאן ביקורת על אלה שטובלים ומתחסדים שלא כפי מדרגתם, שבמקום להגביר את החסד ולהשפיע ברכה לכול, עולים מהמקווה ומתייהרים בגאווה ומתנכרים לבריותיו של הקב"ה ומקטרגים על עם ישראל.

להגביר חסד על דין
הרעיון שהמים והחסד הם היסוד הראשון הוא בעל משמעות בכל תחומי החיים. יש לכך ביטוי גם בהלכה, לכן נוטלים תחילה את יד ימין, "כדי שיתגבר ימין שהוא חסד על שמאל שהוא דין" (שו"ע או"ח ד, יא; מ"ב כב).
כמו כן כאשר יש לנו ספק בדין עקרוני האם לנטות לצד החסד או לצד הדין, "כוח דהיתרא עדיף" (חולין נח, א; נידה נט, ב).
גם כאשר עוסקים ברשע שציוותה התורה להוציאו להורג באחת מארבע מיתות בית דין, ומתעורר ספק לחכמים כיצד צריך לבצע את הדין, ההכרעה שצריך לבחור בדרך הקלה ביותר, מפני שנאמר "ואהבת לרעך כמוך" - "ברור לו מיתה יפה" (סנהדרין מה, א; נב, א-ב, ועוד).
כיוצא בזה כאשר אנו נמצאים במצב של התנגשות בין מידת הדין למידת החסד, כגון בשאלה כיצד להתייחס לאנשים שאינם שומרים מצוות, ומידת הדין מקטרגת בחומרה כנגד חטאיהם, ומידת החסד מסנגרת מצד נשמתם וכוונתם ומעשיהם הטובים, ההוראה היא לדון לכף זכות (שבועות ל, א), שנאמר: "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, טו).

האהבה היא היסוד
האהבה היא היחס היסודי לכול, וכפי שכתב מרן הרב קוק: "האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים כולם היא קודמת לכול, אחר כך אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל, שהיא כוללת הכול, שעתידים ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ה'" (מידות ראיה, אהבה א-ב).
וכן המצווה להוכיח את החוטאים נובעת מתוך האהבה, שנאמר: "לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא... ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (ויקרא יט, יז-יח).
לכן כתב מרן הרב קוק: "אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד. ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם הרוחנית והחומרית, והשנאה צריכה להיות רק על הרשעה והזוהמא שבעולם... בכל מקום שאנו מוצאים רמזי שנאה (בתורה ובדברי חכמים), הרינו יודעים ברור שהכוונה רק על הרשעה... אבל עלינו לדעת כי נקודת חיים, אור וקודש, תמיד לא זזה מהצלם האלוקי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו, וגרעין קודש זה ירומם את הכול" (שם, ה).
זו הכוונה העמוקה שבטבילה במקווה, חזרה מתוך ענווה ליסוד החיים והחסד, לשם הוספת אהבה וברכה לחיי המעשה.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב

רביבים

רביבים
מצוות מזוזה במעלית
הרב אליעזר מלמד
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
לייקר את ערכם של המורים והמורות
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
15 דק'
ברכות השבח והראיה
ברכת הלבנה
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב דוד דודקביץ'
הרב אליקים לבנון
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב ש. יוסף וייצן
הרב מרדכי הוכמן
הרב אליעזר מלמד

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז