ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
בלילה, הגיע לביתו, החסיד רבי שמואל מונקעס, ודפק על הדלת. אדמו"ר הזקן ניגש בעצמו אל הדלת, ולאחר שיח קצר ביניהם, אמר לו הרבי: "היודע אתה? הגיעו היום לאסור אותי"! ענה רבי שמואל: "אני יודע. אך מה אומר לכם? לפי דעתי, עליכם לנסוע עימם". אמר הרבי: "הרי זו סכנה".
ענה ר' שמואל: "רבי , אתם הלא הנהגתם דרך חדשה של ביטול ה'יש'... כפיית הרצונות והתאוות, ושל התמסרות מוחלטת לקב"ה. ובכן, אם אמנם 'רבי' הנכם אין לכם סיבה לחשוש, שהרי בעזרת ה' לא יאונה לכם כל רע, ואם לאו, באיזו רשות נטלתם מכל כך הרבה יהודים את התענוג בענייני עולם הזה"
... בבוקר הלך אדמו"ר הזקן לטבול, וסיפר למשפחתו שהיום ילקח למאסר, וציווה עליהם לצום. בערב הגיעו השוטרים לאוסרו, הוא התפלל מנחה, ואחר כך נסע עימם... (סיפור שסיפר הרבי הריי"צ, מעיינותיך, חשוון תשע"ט).
דבריו של רבי שמואל מונקעס נוגעים לכולנו, הן בעבודת ה' והן במציאת מקומנו ותפקידנו האמיתייים בחיים.. פעמים רבות, בכוחנו להסתתר וללבוש כביכול דמויות לא לנו, או לחילופין אנו נסמכים על גבם של אחרים, ומכוחם אנו חושבים עצמנו לגיבורים גדולים.
יתכן, שבחרנו בחיים עבודה או תפקיד שאינם מתאימים לכשרונותינו, כי חשבנו שכשרונותינו גדולים ממה שהם באמת. יתכן, שבחרנו דרך חיים שחשבנו שהיא הולמת את שאיפותינו, אך באמת היו אלה שאיפות הורינו או שחיפשנו לרצות את סביבתנו, ואם נדייק את שאיפותינו, נגלה שהם שאיפות אחרות ממה שחשבנו.
ואז מגיע רגע, שעלינו להתייצב באומץ מול המציאות, להתקלף מכל הקליפות, לראות מי אנחנו באמת, ולשאת בתוצאות. רק אחרי שאנו מקשיבים למנגינה האמיתית של עצמנו, ואנו עומדים על שאיפותינו וכשרונותינו האמיתיים, אנו יכולים לצאת לדרך חדשה ולבנות חיים טובים, פוריים ומאושרים.
בעזרת ה', לא ניאלץ להיאסר ולהיכנס לחשש סכנה, כפי שקרה לאדמו"ר הזקן בעוצם גדולתו, אך לעיתים עלינו 'לסכן' כביכול את כל המציאות הקודמת שלנו, כדי להתחדש וללכת בכיוון המדוייק של חיינו.
כך גם בעבודת ה', מכל אדם הקב"ה תובע את דרך עבודת ה' המיוחדת לו, ולכן עלינו להאזין לקול המדוייק של נשמתנו, ולבחור לאורה את הכיוון והמשימות הרוחניות המיוחדות שלנו.
בדרך זו, צעד משה רבינו בדרכו להפוך למושיעם של ישראל. כבר משחר נעוריו, ניכרו בו ניצני ההנהגה ומסירות הנפש למען העם, עת יצא וראה בסבלותיהם של אחיו, ואף היכה את המצרי המתאנה לאחיו.
אלא שאז משתבשת דרכו, ויש שמטיחים בו – "מי שמך לאיש שר ושופט". אכן, אותם אנשים הם הראשונים לזהות את יכולותיו כמנהיג, הם הראשונים שקוראים לו שר ושופט, אך הוא לומד גם בדרך הקשה, שעליו עוד לדייק את דרכו ומקומו, והוא נמלט למקומות אחרים, מוותר על מעמדו הרם בבית פרעה, ולומד לדייק את דרכו כמנהיג.
לאחר תקופת התבוננות ארוכה, הוא אכן נבחר בידי ה' למושיעם של ישראל. אך דווקא ברגע זה, עת כביכול הוא מקבל את היכולת לממש את אשר לא ניתן לו בצעירותו, הוא מברר עם ה' באריכות את מהותו של התפקיד. רק לאחר הבירור הארוך, הוא יוצא בצורה מכוונת לתפקידו עלי אדמות.
ויהי רצון, שנזכה לנגן את מנגינת חיינו המדוייקת, להיות נכונים להשיל פינות לא מדוייקות, ואף לוותר לשם כך ויתורים משמעותיים, ותוך כך לצמוח באופן מדוייק למשימה אליה שלחנו הבורא לעולם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
