ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
דורשת הגמרא (ברכות ז ע"ב ) על הפסוק בתהלים (מו, ז) "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" - אל תקרי שָמות אלא שֶמות.
הכוונה במילה שָמות היא שממה, מדבר, מקום ללא ישוב. ואילו השם של אדם מורה על העצמיות הפנימית שלו, כלומר על המהות שלו ועל תפקידו בעולם, שהוא נוכח ויש לו הוויה בעולם. יכול להיות האדם חי, גופו פה, אך הוא לא מוציא חוצה את כשרונותיו ויכולותיו. אדם זה נדמה כמו מדבר שממה, שלא מניב פירות.
אנחנו נמצאים בימי השובב"ים. עומק הכוונה בחוסר קדושה הוא שאדם מוציא את כוחותיו לריק. במקום להביא חיים לעולם, הוא מאבד מהשם שלו ומצלם האלוקים שבו.
מה התיקון לכך?
כשהקב"ה מורה למשה רבינו לבשר לעם ישראל שהוא גואל אותם ומוציא אותם ממצרים, הוא אומר לו שיבשר לעם ישראל: "אהיה אשר אהיה שלחני אליכם".
בספרי חסידות (ליקוטי מוהר"ן חלק א, ו, מאור ושמש הפטרת שבת שובה בשם הרבי מלובלין זיע"א) הביאו את דברי הזוהר הקדוש, ששם "אהיה" פירושו "אנא זמין למהוי", כלומר אני מזמין את עצמי שתהיה לי הויה בעולם, אני רוצה להיות נוכח במרחב החיים. כי אדם שמרגיש שיש לו תפקיד ומשמעות בחייו, יש לו במה ואיך למלא את הזמן היקר שלו.
משה רבינו ענה על שאלה נסתרת של עם ישראל, שכביכול שואלים את משה - כיצד נצא ממצרים? הרי אנחנו שקועים במ"ט שערי טומאה, אנחנו נמצאים במדבר רוחני שומם. עונה להם משה רבינו שהעצה היעוצה לכל יהודי שרוצה להרים את עצמו בעבודת ה' היא להזמין את עצמו מחדש ולהאמין שהוא יכול להוציא את פנימיותו וישותו הפנימית מהכח אל הפועל.
דברים אלו מתאימים לרוח הימים האלו, ימי השובבי"ם, בהם אנחנו עסוקים בתיקון ענייני אות ברית קודש. שורש התיקון הוא להבין מה גרם לקלקול - שממה, וממנו להתחבר אל ה"שם" העצמי הייחודי שלי, תפקידי וייעודי כדי שאביא ברכה וחיים לעולם.
(נקודה להרחבה - הראי"ה קוק זצ"ל אורות הקודש ח"ב עמוד קלט מסביר את עומק השאלה ששואלים את האדם מה שמו ביום הדין).
שנזכה, שבת שלום!
הכותב הוא מטפל ומאמן אישי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
