ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
הקורונה מזמנת שאלות ואתגרים חדשים שמצריכים לעיתים לשנות ממה שהורגלנו. באופן כללי, כמובן שעדיף להתפלל את כל התפילה כרגיל גם במנייני רחוב. אולם לעיתים ישנו קושי לעשות זאת, במיוחד בחורף, מסיבות שונות. בכל מקרה אין לסכן את הציבור כדי להתפלל במניין. כמו כן, צריך לדאוג להיות כל הזמן עם מסכות המכסות את האף והפה. מי שלא יכול להתפלל כשהוא חובש מסכה באופן זה, יתפלל ביחידות בביתו. אם יש צורך לקצר את התפילה מחמת הקור או משום שעומד לרדת גשם, ניתן לדלג על חלקים מסוימים מהתפילה כדי להתפלל בציבור. כמובן, חלקים שעליהם דילגנו וניתן לאומרם ביחידות – יש להשלים אחר כך בבית (מקורות והרחבות ניתן לראות באתר עמותת סולמות ( org.sulamot.
פסוקי דזמרא
כאשר צפוי לרדת גשם או כשקר מאוד בחוץ, יש לומר פסוקי דזמרה בבית. במקרה זה, ניתן לומר ישתבח בציבור ולומר קדיש (ובשבת יתחילו מנשמת), אולם, אם יש חשש שידברו יש לומר גם ישתבח בבית, ובבית הכנסת לומר שלושה פסוקים וקדיש (עיינו משנ"ב נ"ג, ס"ק יא). כאשר הגשם לא היה צפוי והתאספו להתפלל ולפתע יורדים גשמים: אם מתחילים לרדת גשמים חזקים – מתפזרים וממשיכים להתפלל ביחידות. אם יש רק טפטוף ויש חשש שהגשם יתגבר, יאמרו הש"ץ והציבור רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח (על פי משנ"ב נ"ב, ס"ק א וס"ק ו). ובשעת הדחק גדולה יותר יש מקום להתחיל מ"יוצר אור" (כפסק השו"ע נ"ב, א; ערוך השלחן נ"ב, ג.). ברכות קריאת שמע עד אחרי שמונה עשרה – יאמרו כרגיל.
תפילת שמונה- עשרה
אם יש חשש לירידת גשמים או שכבר התחילו לרדת, יש לומר חזרת הש"ץ קצרה )על פי המהרי"ל, שנפסק להלכה ברמ"א קכ"ד, ב'; שו"ת יחוה דעת, ח"ב, סימן ח'), דהיינו: מתחילים יחד עם הש"ץ תפילת עמידה, אומרים קדושה וברכת הא-ל הקדוש, ואחר כך ממשיכים בלחש (עקרונית ניתן לחכות בברכת מודים, והחזן יאמר משם והלאה שוב בקול, ולומר ברכת כהנים. אולם מסתבר שכאשר יש גשמים אין אפשרות טכנית כזו(.. בתפילת מנחה יש נוהגים להתחיל תפילת עמידה רק אחרי שהחזן מסיים "הא-ל הקדוש". (אם ירדו גשמים באמצע חזרת הש"ץ – עיינו להלן בהפסק בתפילה).
סיום התפילה
אם יורדים גשמים – מיד לאחר תפילת עמידה יאמרו קדיש תתקבל וילכו לביתם. בבית ישלים כל אחד ביחיד את מה שהחסירו (קריאת התורה – ראו להלן). אם יש חשש לגשם ורוצים לקצר, סדר העדיפויות הוא כזה: א. קריאת התורה ב. אשרי ו'בא לציון' ג. תחנון (בימי שני וחמישי ניתן לקצר את התחנון אם יש צורך). ד. שיר של יום, תהילה לדוד (למנהג הספרדים) ואין כא-להינו ה. בסיום התפילה יאמרו 'עלינו' (על אף שמצד הדין יכולים לומר בביתם). כל מה שהחסירו, ישלימו בביתם (י"ג מידות לא אומרים ביחידות. תחנון יאמרו בישיבה ללא נפילת אפיים – רמ"א קל"א, ב(.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
