ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "וקשה להבין שיאמר כן יוסף הצדיק לאביו, אם לא שהיה כאן חילוקי דעות בעניינים הנוגעים לעבודת ה'." ומביא גם בשם ספר 'דברי יחזקאל' שיעקב אבינו ויוסף הצדיק נחלקו בסדר עבודת ה'.
מנשה נקרא בשמו- 'כי נשני’, לשון שכחה, ומורה על עניין 'סור מרע', בבחינת עזיבת ושכחת הרע. אפרים שנקרא על שם 'כי הפרני', הוא עניין ריבוי מעשים טובים. בתהלים (לד, טו) כתוב: "סור מרע ועשה טוב". לפי סדר הפסוק מובן שאי אפשר לעשות טוב עד שיסור מהרע לגמרי, וחייב אדם לעשות תשובה שלמה קודם שעוסק ב'עשה טוב'.
כזאת הייתה דרכו של יוסף הצדיק, לכן אמר 'לא כן אבי' ורצה להקדים את מנשה לאפרים, ואילו יעקב אבינו הקדים את אפרים למנשה כי רצה לקבוע שאפשר על ידי התחזקות ב'עשה טוב' לבוא לידי 'סור מרע'.
אומר הרבי ה'בית ישראל' זיע"א, הטעם שהדיבר "אנכי ה' אלוקיך" נאמר לפני "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" הוא כדי שיהיה ביכולת האדם לקבל עליו עול תורה ומצוות, אפילו קודם שמנקה את עצמו מכל סיג ופגם של 'לא יהיה לך'. וזו הייתה כוונת יעקב אבינו להכין דרך לדורות שנוכל להגיע לדרגת 'סור מרע' על ידי התעסקות במעשים טובים.
מנגד, מביא רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בשם אביו הגה"ק רבי מענדל מלינסק זיע"א (בספרו 'זרע קודש' פרשת כי תצא) שפירש את הפסוק בתהלים (קכז, ב) "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים", שהכוונה לאותם אנשים המאחרים ה'שב ואל תעשה' ומקדימים 'הקום ועשה'. היינו שמקדימים 'עשה טוב' ל'סור מרע', שאינם עושים כראוי, כי ‘סור מרע’ מוכרח להיות קודם ל’ועשה טוב’.
ונשאלת השאלה, איך דבריו הקדושים מסתדרים עם שיטתו של יעקב אבינו לפי הסברו של ה'דברי יחזקאל'?
ומתרץ בעל 'הלקח והלבוב', כי יש שני אופנים לפרש 'סור מרע'. האופן הראשון הוא להפסיק לעשות דברים רעים וזה בוודאי קודם לעשה טוב, כי איך יכול האדם לעשות באותו הזמן גם רע וגם טוב?! דרך זו בוודאי אינה נכונה כלל, וכדברי ה'זרע קודש'.
ויש אופן שני כפי שכתב ה'דברי יחזקאל', והוא לנקות את הפגמים של הרע שנדבקו בו מהעבר ולטהר את עצמו לגמרי, שיהיה נקי מכל פגם שעשה. ואכן, זו עבודה קשה להקדים סור מרע באופן כזה לעשיית טוב.
ועוד, שבאותה העת שממתין האדם להיטהר לחלוטין מהרע שבקרבו, הרי שמפסיד הוא זמן יקר שיכול להרוויח מצוות ומעשים טובים. ודרך זו רצה יעקב אבינו להנחיל לבניו אחריו, כי דווקא על ידי התחזקות ב'עשה טוב' אפשר לתקן את הפגמים ולזכות ל'סור מרע'.
לחידוד הדברים נדגיש מלשון הפסוק כי מנשה הוא הבכור. לעולם ראשית העבודה היא עניין סור מרע. וכמו שכתוב בפסוק עצמו "סור מרע ועשה טוב" וזהו התכלית של יהודי להיות נקי לגמרי מרע, ולכן יעקב אבינו רק שיכל את ידיו כי הוא פעל שעל ידי התעצמות מעשיו הטובים של האדם יהיה ביכולתו לבוא לידי דרגת סור מרע, אבל בוודאי לו הבכורה והוא התכלית הנרצה.
אנו עומדים בפתח ימי השובבי"ם, אשר ידוע שעבודת ימים אלו לתקן את העבר של האדם. אלו ימים אשר יכולים לתקן בהם חטאי נעורים. היצר בא לאדם ומטעה אותו לעסוק ב'סור מרע' על ידי שיעשה תיקונים וסיגופים ועבודה קשה, כי יודע שעבודה זו תשבור את רוחו ולא יצליח.
על זאת כותב 'השם משמואל' בפרשה זו: "מוטב שיאמר כל אחד לנפשו, מוטב להשתעבד בביתה של תורה ולצמצם את כל מעשיו ותהלוכותיו שיהיו בדרך התורה ולא להשתעבד לתעניתים וסיגופים, כמו שהגיד זקני כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק, שההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף".
מוסיף בעל 'הלקח והלבוב': "עיקר העבודה בימים אלו הוא לעסוק בריבוי הטוב, אין דבר המטהר את הגוף כמו לימוד התורה. התורה משנה את האדם ומגדלתו. על ידי התורה האדם נולד מחדש, ועל ידה הוא מתרומם להיות לאיש אחר. וזו עבודת ימי השובבי"ם לשעבד עצמו לתורה, ללמוד תורה יותר ולהיות עסוק בעשיית הטוב ועל ידי זה יבוא ממילא לידי סור מרע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
