ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
מן הדין צריכים לברך על שמועות טובות. כמו שכתב הרמב"ם בהלכות ברכות פרק י.
משום שעולמנו הפך להיות כפר גלובלי קטן וכל התרחשות אנחנו יודעים אותה בעתה, לכן צריך לברך בעת השמועה עצמה. כשיצא פולארד מבית הסוהר היה צריך לברך "הגומל לחייבים טובות" כפי שבוודאי עשה, וגם אנו היינו צריכים לברך על שמועה זו "שהחיינו" משום שזוהי שמועה טובה. בשעה שהתירו לו את הכבלים מידיו אפשר היה לברך שוב על שמועה זו שסוף סוף כבר אין לו כבלים ומגבלות.
אבל לעניין ברכה על ראייתם, הדין הוא שאין לברך בשם ומלכות. שהרי נכון שהוא היה שליח מדינת ישראל וכל המדינה חבה לו הרבה ומצפה לבריאותו ולשחרורו, אזי יכול להיות שהיינו צריכים לברך בראותנו אותו ברכת "מחיה המתים" כמו אדם שלא ראה את חברו זמן רב ומתגעגע אליו בגלל הקשר והזיקה. דע עקא, כיון שכבר שמענו וראינו אותו בתקשורת נפחתה עוצמת הרגש, אין עוצמה בעצם העובדה שהוא הגיע לכאן שאנחנו רואים ואומרים סוף סוף הוא הגיע, שהרי כבר ידענו שהוא עתיד להגיע ורק בגלל רעייתו שה' ישלח לה רפואה שלימה נזקקה לרפואתה, הוא התעכב מלהגיע לכאן. לכן אין לברך בשם ומלכות.
לתת מקום לתפילות טבעיות
מעבר לברכות יש מה שנקרא התפילות הטבעיות. כמו שכתב הרמב"ם "ברכות אחרות ודברים אחרים הרבה שאין בהן פתיחה ולא חתימה תיקנו חכמים דרך שבח והודיה להקב"ה".
כאשר יעקב אבינו ראה את יוסף אחרי עשרים ושתים שנה של פרידה כתוב: ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך (בראשית מח, יא). יעקב מודה לה' יתברך שסוף סוף זוכה לראות את יוסף וזוכה לראות גם את זרעו. אותו דבר גם לענייננו, לא צריך להודות בברכה דווקא בשם ומלכות, להודות לה' שסוף סוף גאל את יונתן, שהוציא אותו מבית הסוהר ומהמגבלות שנתנו לו ושזכה להגיע לארץ הקודש.
הרבה פעמים שואלים אותי האם לברך "ברכת הגומל" או לא, האם צריך לברך "שעשה לי נס במקום הזה" וכיוצ"ב, ופעמים רבות מבחינה הלכתית אין אפשרות לברך את הברכות האלה, אבל זה לא אומר שלא חייבים לומר נוסח "נשמת כל חי" ולהודות לה' יתברך בצורה זו או אחרת על כל מיני השגחות פרטיות שהקב"ה עושה לנו כמעט בכל יום וכל שעה ובכל רגע. כך האדם צריך להיות כל רגע מדובק בבורא עולם.
לסיכום, אין כבר מקום היום לברך בשם ומלכות. אבל עלינו להודות לה' בשיח שפתותינו או לברך בלי שם ומלכות "מתיר אסורים", "שהחינו וקיימנו והגיענו" זוהי חובה ודבר חשוב ומתבקש לאור כל מה שקרה.
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
נושאים שונים מהרי"ק על שיטת הפסיקה והפרשנות של הרמב"ם
השיעור ניתן בכנס השנתי למורשת הרב יוסף קאפח זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
