ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
להפתעתו הגדולה, חוץ מהקורסים ללימוד אנגלית, גם אחד הקורסים בהסטוריה נלמד בשפה האנגלית. בדף ההסבר המצורף הוסבר שכיום חשוב ללמוד באנגלית, כדי להתחבר לעולם האקדמי הבינלאומי.
הוא חייך חיוך מר, כשגילה שמדובר בקורס שעוסק במלחמת השפות, שנלחם הישוב היהודי בארץ להכנסת השפה העברית...
לצערנו, בשנים האחרונות, רבים בארץ מתרחקים מהשפה העברית. גם לשפה השגורה בפינו, נכנסים מילים לועזיות רבות. אכן, לעיתים יש צורך מעשי בלימוד שפות זרות, ובכל זאת חשוב שנזכור שמבחינה רוחנית ישנה חשיבות עצומה שנדבר בינינו בשפה העברית.
עניין זה מופיע בפרשתנו בדברי יוסף הצדיק. בשעה שמתגלה יוסף לאחיו, הוא אומר להם: "והנה עינכם רואות... כי פי המדבר אליכם". זהו משפט תמוה – מה המשמעות בכך שהם רואים את פיו המדבר אליהם? מה זה מוכיח?
עונה רש"י: " עיניכם רואות, שאני אחיכם, שאני מהול ככם. ועוד – כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש". כלומר, יש שני חלקים למשפט – יוסף הראה להם שהוא מהול, וחוץ מזה גם דבר אליהם בעברית, ורק יהודים מדברים עברית.
מבאר זאת השפתי חכמים, שבכך שהוא מהול הוכיח להם שהוא בברית אחווה עימם, ובכך שהוא מדבר עברית, הראה להם שהוא גאה במקור מחצבתו ולא יסתתר מעמו וממולדתו. נמצאנו למדים, שהדיבור בלשון הקודש מבטא את גאוותנו היהודית, וחיבורנו לה'.
מדוע? מה מיוחד דווקא בדיבור בלשון הקודש, שהוא מבטא את חיבורנו וגאוותנו בצור מחצבתנו?
התשובה לכך נעוצה בהבדל המהותי שיש בין העברית לשאר השפות. כל השפות התחילו בהסכמה בין אנשים, שכך קוראים לדבר. בעברית, לעומתן, היא השפה שבה ה' ברא שמים וארץ, כך שהיא מבטאת את מהות העניין. לכן אדם שמדבר בעברית, מחבר כל עניין למהותו ושורשו האלוקי, ובדיבור זה הוא מוציא את המהות האלוקית החוצה.
ביטוי הלכתי לכך אנו מוצאים (שו"ע או"ח סב, ב) בהלכות קריאת שמע. עקרונית, אדם שקרא שמע ישראל בכל השפות יצא. אבל מבאר הביאור הלכה שם, שיש הבדל גדול בין עברית לשאר השפות. אפשר לצאת בשפה זרה, רק במדינה בה מבינים שפה זו, אבל בעברית אפשר לצאת גם במדינות שהאנשים לא מבינים עברית, כי "לשון הקודש הוא לשון מצד העצם, מה שאין כן שאר לשון איננו כי אם מצד הסכם המדינה, וכיון שאין אנשי המדינה זו מכירין בלשון זה לא נקרא לשון כלל".
הרחבת העניין מצוייה במדרש העוסק גם הוא בשפות השגורות על לשונו של יוסף הצדיק. וכך מספרת הגמרא (סוטה לו: בתרגום חופשי) "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: ובלעדיך לא ירים איש את ידו וגו', אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?
אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.
אמרו לו: אם כן, יהא יודע בשבעים לשון! בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא הצליח ללמוד. הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד, שנאמר: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים (שפת לא ידעתי אשמע).
ולמחר, כל לשון שדיבר איתו פרעה, ידע יוסף לענות לו. בסוף, דיבר יוסף עם פרעה בלשון הקודש, ופרעה לא הבין. ביקש פרעה מיוסף ללמדו עברית, ולא הצליח פרעה ללמוד את השפה".
מדרש זה מלמדנו, שכדי להיות מלך העולם כמו פרעה, יוסף צריך לדעת את הלשונות של כל העמים, 70 לשון. אולם, יוסף איש הפנים, איש שכל כולו עברי, לא יכול לקלוט שפות אלו, עד שמוסיפים לו את האות ה' משם ה', והוא נקרא בשם יהוסף.
יש עוד אדם, שמוסיפים לו את האות ה', וזהו אברם – אברהם. ואכן, תוספת זו הופכת את אברם לאב המון גויים, מי שמעכשיו משפיע מתוך המעגל הפנימי החוצה, אל הגויים. והנה, גם יוסף, כשמוסיפים לו את האות ה', הוא הופך למי שמתוך המעגל הפנימי משפיע החוצה לכל הגויים.
וגם אברהם, כשמוסיפים לו את האות ה', והוא מתחבר לגויים, ממשיך לאחוז בקדושה הפנימית, ובאותה שעה מקבל את מצוות המילה. וכך גם יוסף, כשהוא מתגלה לאחיו, מראה להם שהוא מחובר עימם לקדושה הפנימית במצוות המילה.
וכך גם העברית מבטאת את החיבור למעגל הפנימי של דבר ה', המחייה שמיים וארץ, וזו הסיבה שפרעה לא מצליח לקלוט את העברית. ורק יוסף הנטוע בעברית, במקור הקודש הפנימי, טוב גם שידע שבעים שפות.
כידוע, מצויים אנו בשלושת ימי החושך, ח'-ט'-י' טבת, שבהם היתרגמה התורה ליוונית ובא חושך לעולם (שו"ע או"ח תקפ). כי שם המטרה הייתה שתתערער אחיזתנו במקור הקודש הפנימי.
ובימינו, חשוב שנתחזק בדיבור בלשון הקודש, ונזכור תמיד שהיכולת לדבר בכל השפות להפיץ אור לגויים, תלוייה בכך שנהיה נטועים חזק בדיבור בלשון הקודש. וכדברי הירושלמי (שקלים ט:) "כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש... יהא מבושר שבן עולם הבא הוא"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
