ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- ד - בעקבות עמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
הדברים הבאים נכתבים מתוך עבודה יום-יומית עם הנערים הקדושים שהם נושאי משמרת הקודש של ארצנו הקדושה ומתוך רצון להיות להם לפה. ברצוני להדגיש כי הדברים נכתבים מתוך אמונה גדולה כי זכינו בדורנו לבניין ארצנו ולפיתוחה וכן לחיבתו של "מקום", הן בגשמיות והן ברוחניות. אך יחד עם זאת, עקב האסון הגדול, עלינו לערוך חשבון נפש.
רקע היסטורי
עד תקופתנו האחרונה הורגלנו בבית המדרש להתייחס לתקופה "כי אור וחשך משמשים בערבוביה" ו"גדול קידוש ה' מחילול ה'", אך לדאבוננו ולצערנו רבו הצללים והחושך על האור שהופיע דרך "מדינת ישראל". דבר זה מחייב אותנו לעריכת חשבון נפש נוקב. חשבון הנפש מתעצם שבעתיים נוכח העובדה כי כל המובילים את המהלך של הגירוש הם פרי ביאושים שהתייחסנו אליהם כ"פרי הילולים"; אלופים, קצינים בכירים, אנשי שב"כ וכדו', אשר חשבנום לגיבורים והתקיים בהם "סלף בוגדים ישדם".
בבואנו לחפש את תיקון השבר נמצא כי עיקר החטא הקדמון הוא בהיעדר מושגים שאינם ברורים ובלבול בין קודש לחול ובין טמא לטהור.
הבדלה
הגמרא אומרת כי גדולה דעה שניתנה בין שני שמות. היסוד להתקדמות בעבודת ה' עומד על יסוד ההבדלה. כל בניינם של ישראל מבוסס על "ואבדיל אתכם מן העמים" – קביעת גדרים ברורים.
הדבר הראשון שאליו צמא הנוער הוא ההגדרה של אמת מול שקר, צדיקים מול רשעים. שנים רבות העדפנו להתעלם מהלכות מפורשות בדיני "ואהבת לרעך כמוך" ובדיני "לשון הרע", העדפנו לעטוף את הרע בערפול של "אהבת חינם" ו"תינוקות שנשבו" וכו', ומתוך רצון עז לקרב את ישראל ולהיות שותפים, התנהגנו בבחינת "ועל כל פשעים תכסה אהבה".
מצב זה בתקופתנו יוצר בלבול אדיר ותחושת עיוות וניתוק מהמציאות. כאשר אנשים חולים או שאינם חולים שותפים להרס אישי ופרטי של רכוש יהודי, הרס משפחות וחורבן אחינו, והכול מתוך מניעים של כבוד וכדומה, זו רשעות לשמה. ואנשים רשעים אלה אי-אפשר לתקן, בבחינת "אין שלום לרשעים אמר ה'". רשעים יש להוקיע, להחרים. צריך לומר את הדברים בצורה מפורשת. רב שמכשיר גזל והכאת יהודים – אינו רב. אלוף שמכשיר זאת, יהיו זכויותיו ככל שיהיו – הוא רשע.
בירור תורת אמת
כתוצאה מחוסר הגדרתם של הדברים, קיימת רדידות בבירורם של הדברים על-פי אמות מידה הלכתיות; רדידות לימודית בכל הנושאים הקשורים לבניין עם ישראל בדורנו. לצערנו עסוקים כל היום בשאלה מי עומד בתפילה לשלום המדינה, במקום לעסוק בבירור אמיתי של השאלות העומדות על הפרק. חלק גדול מהרבנים שהתייחסו ל"סירוב פקודה" לא הסבירו את דבריהם באמות מידה הלכתיות, אלא בסברות שונות הלקוחות מ"אומדנות" שלא ניתן להבינם, ונובעות מהערכות ולא מעולם הפסיקה. לצערנו במקום עומק לימודי ממשיכים לזמר שוב ושוב אותן מנגינות, חשובות ככל שיהיו, כאילו דבר לא קרה, הכול "קמעא קמעא", אנו בהתקדמות וכו'. מעטים בתי המדרש שבהם מבררים הלכתית, בכלים לימודיים, את הנושא "דינא דמלכותא דינא, האם יש תוקף הלכתי למציאות שלטונית ללא מלך, סנהדרין ונביא, מה גבולות הציות לשלטון, האם מותר לאדם להילחם על ממונו כשנעשק שלא כדין, עביד איניש דינא לנפשיה וכו'.
התיקון
התיקון נעוץ בהבדלה ובהמתקה.
אנו רואים בחוש כי ב"ה קיימת תחושה ורצון אצל הנערים הקדושים להיבדל מן הסביבה ומהקודים שהיו נהוגים עד כה. תופעה זאת מפחידה באופן מסוים את ההורים, אך יש לראות בה ברכה גדולה והיא התחלה של רוח א-לוהים המחפשת את הגדרת הקודש הטהור ללא סייגים ובלבולים.
ההגדרה הכוללת לתיקון נמצאת בדברי המהר"ל "אין אהבה לשניים". חייו של יהודי הנאמן לה' יתברך כוללים את הכול. מתוך אהבה גדולה לה', מתוך אהבתו לה', אוהב הוא את בני ביתו, את הציבור המקיף אותו, את כלל ישראל ואת ארץ-ישראל. רק מתוך נאמנות זאת למלך, מקבלים הדברים האחרים את משמעותם. השאלות האם אני קשור יותר לתורה או יותר לארץ או לעם אינן רלוונטיות. אנו קשורים לה' דרך תורתו. רק מתוך התורה אנו גוזרים את יחסנו לשאר הדברים. על-מנת לתקן, יש לחדד נקודה זאת ולומר כי אין נאמנות למערכת או לכל לחץ אחר מלבד נאמנות לתורה. הנוער צמא לאמת של תורה, למסירות מוחלטת לעולם ההלכה ללא פשרות. כל מנהיג שבהתנהגותו האישית או הכללית אינו מקבל את מרות ההלכה או את הרבנים מובילי הציבור – אינו יכול לתת מענה לציבור האמוני, ויהיה מוכשר ככל שיהיה בבניית בתים, גבעות או מאחזים. ללא שורש א-לוהי זה, עתיד הבניין בספק. לצערנו בעניין זה טרם נעשה השינוי ואנו בבחינת "כלב שב על קיאו". קיימת רוח גדולה של טהרה בנוער הקדוש החפצה להידבק בגדולי תורה אמיתיים בבחינת "מלאך ה'". יש לכוון את הנוער וללמדו מי הם תלמידי חכמים ששימשו כל צרכם, ששימשו את גדולי הדור הקודם, ששקודים על התורה יומם ולילה כפשוטו. הם, ורק הם, מתוך הסיעתא דשמיא המיוחדת ומתוך עמקותם בתורה, יכולים להוביל את הציבור.
תחושה זאת באה לידי ביטוי אצל הנוער ברצונו להתחבר לתורה שורשית בעלת קומה חדשה. רצון זה בא לידי ביטוי בכמה תופעות: צורת הפנים: הרצון לגדל פאות ולהזדהות עם אבותינו שבכל הדורות, ובפרט אבותינו בזמן השואה האיומה, שמסרו נפשם על סממנים חיצונים של יהדותם, זקן ופאות. הכמיהה לעבודת ה': לימוד פנימיות התורה וחסידות והקפדה על צניעות וריחוק מענייני עריות, הדגשת הבניין הרוחני של תפילה ומידות, גם הם שינויים מבורכים. שינוי באווירה הכללית: במשך דור, הציבור האמוני הדתי לאומי היה מחובר להרבה כוחות בעם ישראל שהיה בהם מעט טוב. כיום, על-מנת לבנות את הקומה החדשה, יש רצון להתרחק מכל הקומה הקודמת. דבר זה בא לידי ביטוי ביחס לעולם התרבות שבו היינו קשורים, לשירה החילונית (הגם שלפעמים מעורבב בה מעט טוב), ל"שירי ארץ-ישראל" של פעם ("ההתיישבות העובדת"), לספרות החילונית ולהוגי דעותיה. יש לראות התקדמות זאת כדבר מבורך (לצערי, הרבה מעורכי העלונים לשבת טרם הבינו את העניין הזה והם נמצאים בפיגור של דור).
ישנו רצון גדול לבקר חלק גדול מהחומר הנלמד בבית-הספר, ולפעמים גם בתנועות הנוער, שמעורבבים בו דברים של הפך הקדושה, או סילוף של אמת היסטורית ותורנית. קיים גם רצון לחקור ולדון בדברים שהוסתרו במשך השנים, כגון הסזון, אלטלנה וילדי תימן. הרצון הזה אינו נובע מתוך רצון להתכחש לעם ישראל, חלילה, אלא מתוך רצון לברר כיצד הגענו לשפל זה. הגל התעצם כאשר עמדו על הפרק השאלות של סירוב פקודה והמאבק על ארצנו הקדושה מתוך הכישלון הגדול והאסון שאותו חווינו. זה הזמן לבנות את הקומה החדשה של בניין ארץ-ישראל בטהרה.
עמונה
נקודת מפנה יסודית וגדולה של כל רחשי הלב של הנערים התפרצה בעמונה. החזרת "המוסר הטבעי": הרב זצ"ל נתן משקל חשוב לישרות המוסר הטבעי האנושי המוטבע במציאות העולם, קל-וחומר בישראל. הרצון להילחם ברע וברשע, אפילו מבחינת מוסר פשוט של אדם בהול על ממונו, סורס על-ידי רבנים מסוימים, לצערנו. ב"ה במאבק בעמונה חזר המוסר הטבעי למקומו. הטבעיות הישראלית להילחם ברשע ובעיוות חזר לבריאותו הנפשית הטבעית.
נאמנות לה': היכולת להחליט שאנו מתנתקים ממערכות שהולכות נגד אבינו שבשמים התגלו ופרצו בעמונה. בירור זה הוא בירור נוקב, אך חייבים לבררו ללא הסתתרות מאחורי סיסמאות. לצערנו הרצון ללכת כל הזמן בין הטיפות מביא עלינו גשם של פורענות. הגיע הזמן שדעת תורה תיאמר בצורה ברורה, ללא פחד. חבל שלא מפנימים את דבריו של הרב צבי יהודה ב"לא תגורו מפני איש". מדוע לא אומרים בצורה ברורה שכל עוד יש מערכות בצבא שיש בהן נשים אנחנו לא שם, וכל עוד הצבא מורה להרוס את ארצנו הקדושה אנחנו לא שם? האמירה הזאת הגיעה לידי זעקה בעמונה – איננו שותפים לפשעים נגד רצון ה'.
קווים אדומים
בכל בירור בתוך עם ישראל ובין ציבורים שונים בעם יש מדידה של מגבלות הכוח. כלפי העולם החרדי יודעים מנהיגי המדינה כי עוד טעות בנושא ניתוחי מתים או קברים תיצור מהומה רבתי. רצון להכניס לימודים מסוימים (תוכנית "הליבה") נתקלו בחומת ברזל ובהכרזה שזו גזרת שמד.
והנה, על דברים לאומיים כלל ישראליים, שעליהם אנו עמלים שנים – כשמגיע רגע האמת, אנו מראים במעשינו כי הם אינם חשובים עד כדי מאבק אקטיבי. דבר זה הוא בבחינת חילול ה' וחרפה. בעמונה התקיים בנו "גלותי חרפת מצרים מעליכם". הנכונות למסירות נפש ללא פחד הבהירה כי ישנם "קווים אדומים", שהם מבחינתנו בבחינת ייהרג ואל יעבור. עצם האמירה הזאת היא תחילה של תיקון ונותנת לציבור הכללי חומר מחשבה גדול.
סיכום
ב"ה בזמן האחרון זיכה אותנו ה' יתברך שאותם ניצנים שהיו בזמן הגירוש מבשילים לכדי הכרה אמיתית כי הגיע הזמן לבניין קומה חדשה בישראל, בניין הארץ מתוך טהרה ואמונה. קומה זאת תדרוש מאתנו לשנות הרבה מהסממנים החיצונים שעליהם גדלנו. אני מציע לציבור להתרכז בעיקר, להוציא מתוך הכוחות הפועלים מלמטה את הקדוש והטהור ולכוונם לבניין אמיתי של תורה הנובע בראש ובראשונה מלימוד התורה בעומק בירור אמיתי של דברים, ללא הפרחת סיסמאות באוויר; קניית מושגים אמיתיים של "גדלות בתורה", "אמונת חכמים" ועקביות בהקפדה על קוצו של יו"ד בעולם ההלכה. לאור דברים אלה נזכה בעזרת ה' ל"אור חדש על ציון תאיר".
---------------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9974425 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
