ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
תפילת שחרית היתה לקראת סופה, כשלפתע נראה הרב שלמה זלמן אוירבך מסיר בעדינות את תפיליו, מנשקם ומקפלם. היה זה חריג ביותר, ומלווהו, ר' יצחק פריימן הבין שמשהו בהחלט אינו כשורה. הרב סיים לקפל את התפילין והשניים יצאו מבית הכנסת כאשר קולות התפילה עדיין מלווים אותם. הרב שלמה זלמן הסביר בעדינות למלווהו שהוא סובל כאבים עזים ביותר בחניכיו ולא היה מסוגל להמשיך להתפלל.
השניים צעדו בדממה ובאיטיות לביתו של הרב. במעלה הרחוב נראה יהודי מבוגר וקצת תמהוני הצועד לקראתם. לפני שהספיק ר' יצחק לומר דבר מה פתח היהודי את פיו ופנה אל הרב: "האם אוכל לשאול את הרב שאלה?". מלווהו של הרב מיהר לענות ואמר: "תראה, הרב אינו חש בטוב. הנח לו בבקשה כעת לנוח". הרב, ששמע את חילופי הדברים הרים את ידו ובקול יציב קרא: "חס ושלום! שאל בני, שאל!"
האיש שלא שם לב לייסוריו הרבים של הרב החל לספר לרב כי יש בביתו שטיחים על המרצפות. כעת הוא כבר מבוגר ומתקשה לנקות את השטיחים לכן הרימם וקיפלם בכדי שלא יצטרך לטרוח בנקיונם. "אולם" המשיך האיש "אתמול דפקה אצלי שכנתי מהקומה שמתחתי. אשה זו היא אלמנה ניצולת שואה ערירית ובודדה. היא טענה שפתאום היא שומעת כל היום את פסיעותינו מעל ראשה והדבר מחזיר אותה אחורה לצעדיהם הנוראים של הצוררים הגרמנים ימח שמם וגורם לה לבהלה רבה. מה אעשה? האם אשאיר את השטיחים כפי שהם עכשיו ויוקל לי מאד ממלאכת הנקיון הקשה או שמא עליי לרחם על אשה זו ולהחזיר את השטיחים ואת העבודה הקשה מאד עבורי?"
הרב הקשיב במתינות לאיש וכשהלה סיים ענה בחיוך: "יש לך זכות עצומה לקיים מצווה חשובה! ראוי לכבד את האשה שוודאי סובלת מכך מאד ולהחזיר את השטיחים למקומם. בע"ה אתה תחזיר את השטיח ותהיה לך ברכה" שמע זאת האיש, עצר לרגע ואז פנה לרב שוב בשאלה: "יאמר נא הרב כיצד ובאיזה חומרים מציע הרב לנקות את השטיחים?"
מלווהו של הרב חשב שהוא עומד להתפוצץ. "מה עלה בדעתו של האיש להפריע לרב בשאלה שאינה כל כך דחופה ועכשיו הוא גם שואל איך לנקות? מה חושב הוא? שהרב הוא מנקה שטיחים??!"
אך הרב לא נבהל, המשיך לחייך לאיש ואמר: "ברחוב הסמוך יש חנות לחומרי בניין. גש לשם ותאמר להם שאני שלחתי אותך ויביאו לך את החומר הטוב ביותר לניקוי השטיח." רק אז, היה האיש מרוצה, הודה לרב מקרב לב ופנה לדרכו.
כאשר התרחק האיש פנה הרב שלמה זלמן למלווהו ואמר: "כאשר יהודי שואל- צריך לענות לו." (הסיפור מובא בספר התורה המשמחת עמ' 313, ונמסר לנו בתוספת פרטים מהרב פריימן)
ראינו בסיפור שהרב שלמה זלמן שיכנע את האיש לוותר ולשים את השטיח. האם היה גם חיוב הלכתי להחזיר את השטיח או שהרב הורה לו לעשות לפנים משורת הדין?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
האיש היה מחויב להחזיר את השטיחים לא רק לפנים משורת הדין אלא על פי הדין! יש איסור מהתורה לצער אלמנה. כתב הרמב"ם: "חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה... שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון והיאך נוהגין עמהן לא ידבר אליהם אלא רכות ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו ...(הלכות דעות, ו, י).
אף שמדובר בביתו שלו, כיון שהיה לו שטיח והאשה התרגלה לשקט ופתאום היא שומעת רעשים שמפריעים לה הוא מחויב על פי הדין להחזיר את השטיחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
