ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
המקרה בקצרה:
הנתבעת היא בעלים של דירה, היא הזמינה שיפוץ מהתובע שהוא קבלן שיפוצים. בחוזה הראשוני נכתב שהסכום לתשלום הוא כ-125,000 ₪, לאחר מכן הצדדים החליטו להוסיף עבודות בתמורה נוספת בסך 39,600 ₪. בחוזה נכתב שמשך זמן העבודה יהיה כ-30 יום. בפועל, התובע עזב את האתר לפני סיום העבודות עקב מחלוקות בינו לבין הנתבעת.
התובע טוען שנגרם עיכוב של 20 יום בגלל הרצון של הנתבעת לערב אדריכלית בעבודה, ועל כך הוא תבע 40,000 ₪. בנוסף הוא תבע את התשלום על התוספות שלא שולם לא, אך הסכים להוריד משכרו 4,000 ₪ עבור עבודות שלא ביצע כיוון שעזב את האתר.
לטענת הנתבעת התובע ידע שאין באפשרותה לשלם, ולכן התחייבותה אינה תקפה. וכמו כן היא לא באמת הסכימה לתוספות, וההסכמה שלה ניתנה תוך ניצול מצבה הנפשי. בנוסף התובע גרם לנזקים בעבודתו, ולכן היא זכאית לפיצוי, וכן היו עבודות שכלל לא בוצעו.
בית הדין החליט למנות מומחה על מנת לבדוק את טענות הצדדים. לאחר שהמומחה סייר בדירה ושלח לבית הדין את חוות דעתו עלו טענות מצד אבי הנתבעת על כך שיש לו רושם שיש היכרות מוקדמת בין התובע למומחה, אך בית הדין דחה את הטענות.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
222 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
223 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
224 - התיישנות בהלכה ונזק לקרן פנסיה בגלל הבטחת מעסיק ש"יהיה בסדר"
טען עוד
פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובע 37,364 ₪.
נימוקים בקצרה:
1. האם ההתקשרות בין התובע לנתבעת תקפה בגלל מצבה הנפשי?
הנתבעת טענה שבגלל מצבה הנפשי והגופני היא לא היתה מסוגלת להחליט ולכן אין תוקף להסכמתה לתוספות. בית הדין דחה את הדברים, וקבע כי על מנת לבטל חוזה, צריך החותם להיות במצב קיצוני של "שוטה" כמו שכתוב בשולחן ערוך (חו"מ רלה, כ). זאת ועוד, כפי שמבואר בשו"ע (חו"מ רסד, ז) גם אדם שנמצא בשעת הדחק, ומתחייב למחיר מופרז עבור השירות, חייב לשלם עליו מחיר הוגן.
בנוסף, בית הדין האזין להקלטת השיחות שבין הצדדים, והנתבעת לא היתה נשמעת כאשה במצוקה, אלא כבעלת בטחון עצמי, וכן לא נשמע שהתובע לחץ על הנתבעת. בנוסף הנתבעת עבדה יחד עם אדריכלית באותו הזמן שיכלה לייעץ לה.
לגבי טענת הנתבעת כי התקציב שלה היה מוגבל והקבלן ידע על זה, קבע בית הדין כי הנתבעת אינה טוענת שהיא לא הסכימה לדברים, אלא רק טענה כי התובע ידע על מצוקתה הכספית. ממילא, אין הטענה פוטרת אותה מהתחייבותה.
2. חיוב מע"מ
הנתבעת טענה כי היה בין הצדדים סיכום שהיא תשלם רק חצי מהמע"מ על סכום העבודה, בין הצדדים אמנם היה משא ומתן בנושא המע"מ, ובין השאר גם דובר שישולם חלק מהמע"מ, אולם דבר זה לא סוכם. להבנת בית הדין יש חיוב לשלם מע"מ על כל תשלום שמשלמים לקבלן כחוק, ולכן בית הדין אינו יכול לפטור את הנתבעת מתשלום מע"מ על הסכום ששולם.
3. האם התובע זכאי להשלים את עבודתו ומה השכר המגיע לו?
לפי ההלכה כשקבלן אינו יכול לסיים את עבודתו בגלל סיבה התלויה בבעל הבית, הוא מקבל את שכרו על כל מה שכבר עשה, אף אם עלות השלמת העבודה תהיה יקרה יותר (עפ"י שולחן ערוך חו"מ שלג ד). בנוסף הקבלן זכאי לקבל שכר על מה שלא ביצע כפועל בטל (עפ"י שו"ע שם, סעיפים ב, ד). גם אם נמצאו ליקויים בעבודתו של קבלן זכותו לתקן את התקלות שבעבודתו ולקבל את מלוא התשלום (כמו שנכתב בפס"ד 74005-1 של בית דין זה).
לגבי שיעור הסכום שאותו יש לתת "כפועל בטל", הט"ז (חו"מ שלג) פסק שיש לשלם חצי מהשכר, אולם בשו"ת הרשב"א (א, תתקפז) כתב ש"פוחתים קצת". בית הדין סבור שהדבר תלוי גם באופי העבודה, והיחס שבין המאמץ לבין התוצאה. בגלל האופי המורכב של תיקי בנייה, בית הדין קיבל את הצעת התובע להוריד 4,000 ₪ משכרו על התיקונים שאותם לא ביצע. בנוסף בית הדין הפחית כפשרה כ-1800 ₪ נוספים על עבודות שלא בוצעו.
4. תביעת הפיצוי של התובע בגין איחור הנתבעת
התובע תבע מהנתבעת סך של 40,000 ₪ בגלל עיכוב בעבודה שנגרם עקב הכנסת אדריכלית לעבודה. בית הדין דחה את התביעה, משום שבחוזה שנחתם בין הצדדים, אין כל התחייבות לנתבעת לעמוד בלוח זמנים כלשהו. להיפך, ניתן לדייק מהחוזה כי אין חיוב בפיצוי על כך. בנוסף, בזמן אמת התובע לא השמיע טענה ברורה על הפסד כספי המצדיק תביעה כספית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
