ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
הרב חנוך בן רבקה
ישנה שאלה מעשית מאוד שמטרידה זוגות רבים: האם חובה להפריש מעשר כספים ממתנות שמקבלים לאירוע כמו חתונה או בר מצווה? הגם שיש רבים שנותנים כסף מזומן לחתונה או לאירוע, יש עדיין רבים שנותנים שווה כסף, ולפעמים שווה הכסף הוא רב מאוד: דוד שקונה מוצרי חשמל, סבים וסבתות והורים שיש לאל ידם לקנות לזוג הצעיר דירה ב"ה, האם החתן והכלה חייבים להפריש מעשר מהשווי הכלכלי שלהם?
מקובל בין רבנים להשיב שאם הזוג קיבל כסף עליו להפריש מעשרות, ואם הוא קיבל שווה כסף אין חובת מעשר כספים. כך מורים ובאים הרבנים הגאונים הרב אליעזר מלמד, וכן הרב שלמה אישון ממכון כת"ר וכן הכריע הרב שמואל אליהו בשם אביו, ואף הוסיף סברא בזה שהכסף מן הסתם מעושר על ידי ההורים שנתנוהו ואינו צריך להפריש פעמיים. וכן כתב בשבט הלוי (יו"ד חלק ה' סימן קל"ג אות ז') שלא שמענו מעולם שייתנו מעשר מנדל"ן. וכן מקובל בשם החזון איש שאין להפריש מעשר מדירה וכדומה.
אני מבקש להציג גישה שונה, שאותה שמעתי כמה פעמים ממו"ר הגר"א נבנצל שליט"א, וכן סבור הגרש"ז אויערבך זצ"ל. ויתבררו הדברים ותגדל התורה. וזה החילי בקצירת האומר.
חובה או מנהג
אין חולק כי חובת נתינת צדקה תלויה במצבם של העניים. מעיקר הדין, אם פונה עני לאדם שיש ביכולתו למלא את כל צרכיו, עליו לתת לו כל צורכו, כלשון התורה "די מחסורו אשר יחסר לו". אם קשה לו למלא את כל צורכי העני עליו לתת לו חומש מנכסיו, וזו מצווה מן המובחר. אם נתן מעשר כלומר עשירית מנכסיו, זו מידה בינונית. אבל ישנה חובה מינימלית, "והעמדנו מצוות לתת שלישית השקל בשנה". אומנם הנותן סכום זה בשנה עינו רעה, אבל גם אדם שנתן את המינימום כי עינו רעה קיים למעשה את מצוות הצדקה, ופחות משיעור זה לא קיים מצוות צדקה. כך הכריע בשולחן ערוך (יו"ד רמט).
מהו די מחסורו? הגמרא מגדירה, ונפסקה הלכה זו בשולחן ערוך, שאפילו היה העני רגיל שיש לו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, ממילא זה צורכו ומחסורו וזה מה שמחויבים לתת לו. בזמננו נאמר זאת כך: אם היה לו רכב עם נהג והתהפך עליו הגלגל והעני, אם הוא בא לבקש עזרה - זה צורכו.
עלינו להבהיר, אם כן, מדוע היום אין אנו נותנים לעני שבא לבקש את כל צורכו, הרי זו החובה? התשובה היא שכיום הנצרך העני לא מצפה מכל יחיד שיפתור את כל בעיותיו. הוא פונה לכמה אנשים ומחזר על הפתחים, ולא ליחיד שימלא את כל צורכו. אם העני פונה רק לאדם בעל יכולת, אסור לו לעשיר להיפטר בתואנה שהוא נתן כבר מעשר, כי הסכום שהוא חייב לתת איננו פונקציה של מעשר או אפילו חומש אלא "די מחסורו" - צורך העני מבחינה כלכלית ונפשית.
מהו "מעשר כספים"? ישנן שלוש דעות בהלכה: א. מעשר כספים הוא חיוב מן התורה. ב. חיוב מדרבנן. ג. אין אפילו חיוב לתרום מעשר כספים, אלא רק מנהג ואולי יסוד המנהג הוא ביעקב אבינו, "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך". ישנן שיטות רבות של גדולי עולם, ראשונים, פוסקים ואחרונים, ככל אחת מהדעות, והרבה פוסקים פסקו להלכה כדעה השלישית, המקילה יותר, שאנו מתייחסים למעשר כספים כמנהג אך לא כחיוב מוחלט וגמור. ההמלצה היא להגדיר מראש שנוהגים במעשר בלי נדר כדי לא להיכשל בעוון נדרים אם ישנה שעת דחק. לפי הסוברים שאנו חייבים להעניק מעשר כספים מהתורה או מדרבנן, נכלל מעשר כספים בחיוב מעשר עני שמפרישים מתבואת הארץ. ואילו הסוברים שמדובר במנהג - סוברים שמעשר כספים נכלל במצוות צדקה. אם כנים הדברים, עלינו לבדוק את חובת הנתינה ותיעדוף הנתינה בהגדרות של הלכות צדקה.
"די מחסורו"
אז בפועל ממה להפריש? והאם יש דבר כזה מעות מעושרין? כך כתוב בספר היראה לרבנו יונה: "ובמעשרות אל תרפה ידך מליטלה כראוי. כיצד? מכל דבר שמשתכר, הן ללמד, הן לכתוב, הן לעשות מלאכה, או אף אם מצא מציאה או נתנו לו מתנה, או כל עניין שיהיה הן כסף הן שווה זהב - מן הכול יפריש מעשר". הן אמת שלכאורה מפורשים הדברים, שיש ליתן מעשר מכול ואף ממתנות ומציאות. אבל מכיוון שיש לבעל הדין לחלוק ולומר שזו מידת חסידות של ספר מוסר, נוכיח זאת מעוד מקורות.
הבה נתבונן. חתן שקיבל דירה במתנה מהוריו, האם העני המבקש לא זקוק לדירה? אדם שקיבל מוצרי חשמל, האם העני לא זקוק למוצרי חשמל? ברור שאם נשאל את העניים תשובתם תהיה שהם זקוקים לזה, ואלו צרכים בסיסיים. למה ייפטרו המקבלים מחובת מעשר כספים, הרי לדעה שיסוד המעשר הוא מנהג עיקרו בהלכות צדקה, ובהלכות צדקה ההגדרה היא "די מחסורו"?
הנה כתב הט"ז (ביו"ד סימן שלא ס"ק לב): "וראיתי קצת אומרים דדווקא מהנדן שהכלה נותנת להחתן מפריש מעשר אבל לא ממה שאבי החתן נותן לבנו מטעם שאביו נתן כבר מעשר, ותמהתי מאין הרגלים דאטו יש חיוב על הממון כאן דתוכל לומר שהממון כבר נפטר ממעשר, והלא חובת גברא הוא שהוא חייב לתת ממה שנתנו הא-ל יתברך ומה לי שנתן לו אביו או חותנו ודאי דעת משובש האומר כן".
מתוך דברי הט"ז נסתרת הסברא שהזכיר הרב אליהו, לפיה המעות עברו מעשר כספים מאת הנותנים־ההורים. אך מה בכך? אין זה מעשר כפירות הארץ שהם טבל, וחיובם על החפצא. מעשר כספים הוא נוהג ראוי של צדקה שהתחייב בו הגברא שקיבל עליו את הסכום או את הדירה. אם כן מבואר שהחובה היא על האדם, ולא מהני מה שאחרים הפרישו מעשרות.
ועוד הוכחה. כאשר אדם מקבל מתנה ששוויה הכלכלי ניכר, האדם מתעשר. הכלכלנים יאמרו שההון העצמי שלו גדל. עושר והון עצמי אינם פונקציה רק של כסף מזומן אלא של שווי נכסים, וברור כי לכל דבר יש ערך ושווי, ומנא לן לחלק בין ממון ממש לבין שווי, והגמרא בבבא קמא צווחת "כסף ישיב לבעליו, ואף על פי כן יכול לשלם לו המזיק ואפילו בסובין".
אומנם מו"ר אבי שליט"א שדא ביה נרגא, וטענתו היא שכיוון שמעשר כספים הוא מנהג, זיל בתר אומדן דעתו של האדם הנוהג והנודר, והאדם שקיבל על עצמו לתת מעשרות, סביר להניח שלא העלה בדעתו שהוא מתחייב לעשירית מסכום הדירה והמתנות. וזו טענה חזקה בהלכות נדרים שאין לי עליה תשובה. אבל אין הכי נמי, אם בא להתייעץ ולברר לפני חתונתו, עלינו להורות לו שכך ראוי לתת מעשרות מכל דבר שמהנהו ה' יתברך.
לכן נראה שיש לנהוג כהגרש"ז זצ"ל ומו"ר הגר"א נבנצל שליט"א, ולשום את ערך המתנות יקרות הערך שקיבלו חתן בר המצווה או הזוג הצעיר ולהפריש מהם מעשר כדבעי. וגם אם אינם יכולים לשלם בפעם אחת יעשו זאת בנחת על פני שנים, בתנאי כמובן שאינם פטורים מחמת דוחק כלכלי, וגם בפרשת השבוע שלנו יעקב אבינו ע"ה מתחייב לקב"ה "וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך", ופשטות לשונו מורה כי ההתחייבות למתן מעשר היא מכל אשר ייתן לו הקב"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
