ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
הנתבעת היא שותפות חקלאית של ארבעה אנשים, שהתובע הלווה להם כסף לפני שנת השמיטה תשע"ה כדי שהם יפעילו משקים חקלאיים במסגרת אוצר בית דין. התובע לקח הלוואה לצורך ההשקעה, והיה אמור לקבל אותה בחזרה מהכספים שיעביר אוצר בית הדין.
הנתבעת הודתה במהלך הדיונים כי היא חייבת לתובע 254,000 ₪, הנתבעים ביקשו מבית הדין לפרוס את התשלומים כמה שניתן, התובע הסכים לפריסה, אך דרש כי הנתבעים ישאו בעלויות הריבית של ההלואה שלקח.
פסק הדין:
בית הדין מקבל את בקשת התובע לתשלום מיידי, במידה והנתבעים לא מסכימים להסדר התשלומים שהציע התובע, עליהם להציע הסדר אחר תוך 7 ימים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
221 - הפחתת שכר דירה בגלל בעיות במושכר
222 - החזרת הלוואה ותשלום פיצויים
223 - מחלוקת בין קבלן למזמין וטענה שההסכם נחתם תחת לחץ
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות השותפים להלוואה
ארבעת הנתבעים לקחו את ההלוואה בשותפות, לכן כל אחד מהם חייב את חלקו בסך 63,500 ₪, אם לאחד השותפים יש אפשרות לפרוע עכשו יותר מחלקו הוא מחויב לעשות זאת, ולאחר מכן יתבע את הסכום מחבריו. משום שלפי המבואר בשולחן ערוך (חו"מ עז, א) כששותפים לוקחים הלוואה כל אחד מהם הוא ערב לכל ההלוואה.
ב. האם הנתבעים צריכים לקחת הלוואה כדי לפרוע את החוב?
התובע דרש שגם במידה ואין לנתבעים ממון לשלם, הם יקחו הלוואה על מנת להחזיר את החוב, בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו. בשולחן ערוך (חו"מ צז, ב) נפסק שאסור ליגוש את הלוה לפרוע כשהמלוה יודע שאין ללווה כסף, ואסור אפילו לעבור לפניו שלא יתבייש. מדין זה נראה שאין הלווה חייב ללוות על מנת לפרוע, משום שאז לא היה איסור ליגוש אותו.
לגבי שכר שכיר, החפץ חיים (אהבת חסד חלק א, ט, ז) כתב שמעסיק חייב ללוות כדי לשלם את שכרו של העובד, אם הדבר אפשרי,,על מנת לקיים מצוות עשה של "ביומו תתן שכרו". לעומתו בשולחן ערוך הרב (שאלה ושכירות סעיף יח) סבור שאין חובה אפילו כמדת חסידות ללוות ולפרוע לעובד את שכרו בזמנו.
אולם, הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ב (מעמ' לג ואילך) כתב שהלווה חייב ללוות כדי לפרוע את החוב, ובייחוד אם יש לו נכסים שאינו רוצה למוכרם. לעומת זאת היו שחלקו על הרב גולדברג (קובץ הישר והטוב חלק ג' עמ' רמט). אמנם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, סי' תשב) פסק שאדם שרגיל ל"גלגל" חובות, חייב ללוות על מנת לפרוע את ההלוואה. לעומתו, שלא רגיל לגלגל חובות, אינו מחוייב לקחת הלוואות לצורך זה. בנוסף כדי לצאת ידי שמיים נראה שיש לקחת הלוואות.
בפועל התובע הסכים ללכת לקראת הנתבעים והסכים שהנתבעים ישלמו בארבע פעימות את הסכום.
ג. תשלום על תשלומי ריבית שמשלם התובע
בנוסף מותר לתובע לדרוש מהנתבעים את תשלומי הריבית שאותם הוא משלם ואין בכך משום חשש ריבית, משום שזכותו פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הסכמתו לפרוס את החוב לתשלוים (כמו שנאמר בפד"ר ירושלים ח, עמ' סא בשם הגרי|ש אלישיב)
דיינים:
הרב חיים בלוך, הרב עמוס ראבילו, הרב שמעון גרבוז
הלכה פסוקה ביטול הזמנת אולם לחגיגת בר מצווה בגלל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
