ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן".
המילה חניכיו היא מילה יחידאית בכל התורה. רש"י על הפסוק מבאר לנו את משמעותה: "חניכיו - חנכו כתיב, זה אליעזר שחנכו למצות, והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן (משלי כב ו) "חנוך לנער", (במדבר ז יא) "חנכת המזבח", (תהלים ל א) "חנכת הבית"."
נראה מתוך דברי רש"י שמשמעות המיל "חינוך" הוא התחלה של שימוש במשהו חדש.
משמעות זו, ניתן לראות גם על הפסוק העוסק באותם הפטורים מיציאה למלחמת מצווה (דברים כ, ה): "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ". ומבאר שם רש"י: "ולא חנכו - לא דר בו. חנוך לשון התחלה". שוב אנו רואים שחינוך זוהי התחלת הדרך.
כשאנו רוצים לחנך אנו צריכים ליצור לחניך את תחילת הדרך. את המשך הדרך החניך כבר יבחר בעצמו. חינוך אמיתי זה ליצור את תחילת הכניסה של האדם למשהו שהוא עתיד לעשות אותו. יש הטועים לומר שהכול תלוי במחנך, ומסתבר שאין זה נכון. תפקיד המחנך הוא להכניס את החניך בצורה הטובה ביותר לקראת השליחות שבה החניך נמצא. את שאר התהליך החניך יעשה כבר בעצמו.
תפקיד המחנך ליצור את התחלת הכניסה בצורה נעימה וטובה, ליצור לחניך רצון להמשיך את הדרך שאותה הוא מציג לו. אם פעולה זו נעשה באופן ראוי, בדרך כלל גם החניך ירצה להמשיך בדרך הזאת.
חינוך אמיתי לא נשאר רק בתחילת הדרך, אלא מתממש כאשר החניך ממשיך מעצמו בפועל את הדרך שאותה חינכו אותו. אותה דרך שהייתה גנוזה בתוכו כבר קודם לכן. היטיב לתאר זאת בעל "חובת התלמידים" (להאדמו"ר קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנא, עמ' ז-ח):
"פשוט שלא על כל התחלה יאמר לשון חינוך....
תיבת "חינוך" נאמרה על הוצאת ההכשרה אשר באדם או בכלי מן הכח אל הפועל...
צריכים לגדל ולחנך אותו להוציאה ולגלותה ולהפריחה, והיה ליהודי נאמן עובד את ה', בתורתו מעצו יחפץ ומדרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה...
כל נפש ילד ישראל אוצר של קדושה הוא, רק שצריכים לדעת איך לפעול בו".
נמצאנו למדים, שחינוך זה הוצאה מהכוח אל הפועל, גילוי דבר שהיה גלום כבר קודם לכן.
כדי ליצור חינוך טוב ואמיתי, אנו נדרשים להאמין שמהות החינוך כבר קיים בחניך, ותפקיד המחנך הוא רק לגלות אותה. המחנך יוצר את ההתחלה של דרך החינוך, שכבר קיימת אצל החניך, על מנת שהחניך יגלה בפועל את היסודות שהיו טמונות בתוכו.
הרב קוק (הסכמות הראי"ה פ"ח) כותב את הדרך כיצד לגשת לחינוך הנערים:
"בבואנו לחנך את הנער עלינו לשוב ולהסתכל בנשמת הנער, הננו חייבים להבין את דרכו כדי שנוכל לחנכו על פי דרכו, ואז רק אז, בטוחים נהיה שהתוצאה של חינוך כזה תהי אותה שאיפה אשר אנו עורגים כי "גם כי יזקן לא יסור ממנה".
שנזכה בעז"ה ליצור כל הזמן התחלות טובות, ולממש מן הכוח אל הפועל את הכוחות שה' נתן לנו. ודרך כך ה' הטוב יעזרנו לעשות נחת רוח לפניו, וכל ימינו נהיה בהתקדמות מתמדת לעשו רצון ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
