ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
כשאיש ואישה מתגרשים אין הכוונה רק על ריחוק פיזי, שהרי אחר נתינת הגט יכולים הם עדיין להיות בקרבת מקום אחד לשנייה. אלא המובן הוא, שהקשר הנפשי מתנתק, הדבקות הפנימית נפרדת.
כך, כשחס ושלום האדם חוטא, הוא אינו מתרחק פיזית מהקב"ה, מפני שאי אפשר להתרחק ממנו יתברך שהרי 'מלא כל הארץ כבודו'. אין כזו מציאות שאדם רחוק מבורא עולם, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, אלא שהחטא יוצר חומה רגשית שמסבבת אותו ואינה נותנת לו להתענג מאורו וטובו של מלך מלכי המלכים.
ה'שפת אמת' זיע"א (בראשית, תרס"א) מדייק מהמשך הפסוק הנ"ל 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים' - שעדיין יש יכולת להיכנס אל תוך הגן, רק יש שמירה שלא יכנס מי שאינו ראוי. ומבאר, שהגן עדן הוא יום השבת, שבשבת קודש יש את הזכות להיכנס פנימה, לקדושה העליונה, לאחוז באילן החיים.
בשבת נפתח השער הסגור, הקב"ה מסיר את להט החרב המתהפכת, שמסמלת את תעתועי השקר והכזב מצד היצר הרע במשך השבוע, והאמת הנצחית מתגלית בשיא הודה ותפארתה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו!
מובא בספרים הקדושים שהעונג הוא שורש ותכלית הבריאה ולשם כל האנושות שואפת, לכן האדם רץ כל ימיו להרוות את צימאונו לעונג, להגיע לפסגת האושר והשמחה שחסרים לו.
להט החרב המתהפכת כשמה כן היא, מהפכת ענג לנגע, מציעה לאדם שווא והבל, שלא רק שאינם מרווים את צימאונו, אלא בנוסף משאירים סדק חלול וחותם של כאב עמוק בנפשו. הופך הוא לעצוב, האדם בחטא מרגיש טעם של מיתה ומרירות.
כדי להבין מהיכן נובעת הרגשת החוסר הזאת נעתיק מתוך דברי הגאון הרב ישראל אברג'ל שליט"א (מתוך קונטרס 'מסילות אל הנפש' פרשת וזאת הברכה, תשע"ט) "'וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם'- באותה שעה נולדה בעולם ההרגשה הנוראה הנקראת 'סתם', הרגשה בה האדם מרגיש שהוא 'סתם', ללא חשיבות, ללא מקום בעולם, ללא אישיות, סתם אדם משעמם... אותה הרגשה היוצרת בלב האדם מעיינות של כאב, תהומות של בדידות, זעקה אילמת לקבלת כבוד, והרגשה זו עתידה ללוות את כל בני האדם לכל אורך הדורות", עד כאן דבריו הקדושים.
והתיקון לכך, הוא כדברי הרבי ה'דברי שמואל' מסלונים זיע"א שפירש את הפסוק "מי הגיד לך כי עירום אתה", שהקב"ה גער באדם הראשון - מי הגיד לך דבר זה כי אחר העבירה אתה כבר עירום מכל ואבדת את כל הקשר שלך עם הקב"ה, רק האדם חייב לזכור את מעלתו ולהאמין בערכו ש"בשבילי נברא העולם" (סנהדרין לז, א) ומתוך כך לראות את הטוב הקיים בו, להאמין שיכול הוא להגשים את תכלית ומטרת בריאתו.
בקידוש של שבת אנו אומרים "וקראת לשבת ענג", מובא בזוהר הקדוש 'ענג' ראשי תיבות ע'דן נ'הר ג'ן. בשבת קודש המציאות שבה לשורשה החי והבריא "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר", בצבוץ של תקווה מתרענן ומתחדש. וכך היהודי יכול לשוב ולהתחבר לנהר הנובע בתוכיות נשמתו, להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו.
על השבת נאמר "וטעמיה חיים זכו", מאיר בה טעם עולם הבא, טעם גן עדן. יהודי של שבת זוכה להיות שייך ומקושר ל"טעמו וראו כי טוב ה'", זוכה להתעדן בנועם ה', נשפע עליו טל אורות מחי העולמים "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". באכילת שבת, בשירי שבת, בתפילות השבת, טועם הוא טעם של דבקות באור אין סוף ברוך הוא ונכלל בחיים אמתיים ונצחיים.
החידושי הרי"ם זיע"א מלמדנו חיזוק עצום מהמדרש הנ"ל, שהרי הדין אם אישה משולחת וחוזרת אין זה נחשב גירושין, כך אין הגירושין שגירש הקב"ה את אדם חל, כי אנו מתעקשים וחוזרים תמיד אל הבורא יתברך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
