ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לא ידוע לנו כמעט דבר על החיים בגן עדן. ברור שטבע האדם היה שונה שם, ולא רווחה שם הבושה או התשוקה המינית המתגרה, בוודאי לא כמו שאלה קיימות בעולם שלנו. אך אחרי הגירוש מגן עדן והאיסור לחזור לשם, יצאו אדם וחווה עם צאצאיהם לחיים בעולם שמוכר לנו היטב.
יריבות בין אחים, קנאה, רצח, דיכאון, מתירנות מינית והתעללות – כל אלה נעשו חלק מהסיפור של האנושות בשלב הזה, ועל בני האדם נגזר כעת להילחם על קיומם הגופני והכלכלי בעולם של פלאות, אך גם של הרבה מאוד סכנות ושנאה.
אך גן עדן מעולם לא נמחק מזיכרונם של אדם וחווה, וגם לא מהזיכרון של צאצאיהם, ולא משנה כמה מאות או אלפי שנים חלפו מאז אותו גירוש. אולי זאת אחת הסיבות לכך שהתורה מספרת לנו על מאות השנים שבני האדם הראשונים חיו – כדי להדגיש שגם אחרי 900 שנה הזיכרון של גן עדן נשאר צרוב חזק בנבכי מוחם של אדם וחווה והצאצאים שלהם.
הזיכרון הזה הוא מה שעדיין מניע אותנו ודוחף אותנו לשאוף לעולם טוב ומתוקן יותר. מרגע שבני האדם, גם אם אלה היו רק אדם וחווה, התנסו בעולם ובחיים כפי שהם יכולים להיות – חיים בגן עדן- נולד הדחף של החברה לתקן את העולם ולשפר את חיינו בו. רק טבעי שאנחנו תמיד מנסים לחזור לגן עדן.
על אף שהחברה האנושית הנציחה, לצערנו, את תופעת הרצח והייתה עדה למיליוני מקרי רצח בהיסטוריה הארוכה והעקובה מדם שלה, אנחנו עדיין שואפים לבנות חברה נטולת רצח. אנחנו גם לא מרגישים שזאת תקוות שווא או שאיפה מטופשת. בתוך כל אחד מאתנו יש עדיין שבריר זיכרון מהימים שבני האדם חיו בגן עדן ולא סבלו את הכאב והצער שקיימים בכל חברה אנושית שהייתה אי-פעם בהיסטוריה שלנו וגם כיום.
מעניין שאנושות מעולם לא הרימה ידיים או התייאשה - למרות כל הראיות ההיסטוריות שמצביעות על כך שזאת משימה בלתי אפשרית כמעט - מליצור עולם טוב יותר שיש בו שלווה, רוחניות, הרמוניה ושמחה. זיכרון גן עדן לא מניח לנו לאבד את הרגישות עד כדי כך שנסכים שמצב האנושות הנוכחי הוא דבר שאי אפשר לשנות.
המלאכים ששמרו בכניסה לגן עדן קיבלו ייצוג גם בקודש הקודשים, על מכסה ארון הברית שהכיל את המסר של הקב"ה לאנושות. למלאכים האלה יש פנים של ילדים כדי להראות לנו, שבאופן כזה או אחר, ביום מן הימים, כשיעלה הרצון מלפני הקב"ה בעתיד, אולי נוכל לחזור לגן עדן ובאמת נוכל לחיות בעולם טוב יותר, כפי שהבטיחו לנו נביאינו הקדושים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
