ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וזאת הברכה
כיוצא בדבר, מספרים על הרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, שלא זכה לפרי בטן, אולם היה אומר לתלמידי הישיבה: "הרי יודעים אתם שאין לי ילדים, ואתם ילדי". פעם אחת, כשהיה בבית החולים, עברה מוכרת ממתקים אחת שלא הכירה אותו, ושאלה אותו אם יש לו בנים ונכדים, והוא ענה: 'הו ודאי'. איפה הם גרים? "בקריית משה, ובעוד הרבה מקומות"...
נקודה זו, שבה גדול מישראל רואה את תלמידיו ואת מפעליו הרוחניים, כילדיו, יכולה להאיר באור מיוחד את פטירת משה רבינו וחתימת התורה, ולחדד לנו נקודה בעבודת ה' של שמחת תורה.
בסוף פרשת האזינו (לב, מט –נ), מצטווה משה על פטירתו: "עלה אל... הר נבו...וראה את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל לאחוזה. ומות בהר... והאסף אל עמיך כאשר מת אהרון אחיך... ויאסף אל עמיו".
רש"י במקום מדקדק בלשון הציווי, ומבאר: "כאשר מת אהרן אחיך - באותה מיתה שראית וחמדת אותה, שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו. אמר לו משה אהרן אחי עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. עצום עיניך, ועצם. קמוץ פיך, וקמץ והלך לו. אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו".
ולכאורה, דברי רש"י הם תמוהים. רש"י מציין שמשה זכה לאותה מיתה שלה זכה אהרון, והוא אף מציין את מעלותיה העצומות של מיתת אהרון. אהרון זכה לשני דברים, האחד – שראה את בנו יורש את וממשיך אותו ככהן גדול, דבר שמתבטא בכך שכחלק מתהליך פטירת אהרון, אלעזר לובש את בגדיו. השני – אהרון זכה למיתת נשיקה.
ועל כך קשה מאוד, אמנם משה זוכה כאהרון למיתת נשיקה, אולם הוא לא זוכה לראות את בנו יורש אותו כמנהיג העם. יתר על כן, לכאורה הכתוב מדגיש בעיקר את המעלה והזכות שאהרון זכה ליורש, שהרי כתוב כאן "כאשר מת אהרון... ויאסף אל עמיו", והביטוי להאסף אל העם, משמעותו שאמנם האדם באופן אישי נפטר, אך יש לו המשכיות בעם ישראל, ולכן הוא רק נאסף אל עמיו. ולכאורה משה לא זכה לכך?
ובאמת, התמיהה גדלה פעם נוספת, שהרי מצאנו שרש"י (במדבר כז, טז) מביא מהמדרש שמשה רצה שבניו יירשו את גדולתו, אך ה' ביכר את יהושע.
ואמנם, אפשר להידחק ולתרץ, שכיוון שיהושע היה תלמידו של משה, ותלמידו של אדם חשוב כבנו, הרי שמשה ראה ביהושע את בנו היורש את כבודו, וכפי שמצאנו ברש"י (לא, כט) ש"תלמידו של אדם חשוב עליו כגופו, כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה שהוא חי", אך דומה שתירוץ זה לא מספיק, כפי שראינו לעיל שמשה רצה בתחילה שבנו יירשנו.
ונראה שהתירוץ גנוז בעיון בסיפור פטירת משה בסוף וזאת הברכה. התורה מספרת שמשה אכן קיים את הציווי שהצטווה עליו בסוף פרשת האזינו, עלה להר נבו כדי למות, ושם הראהו ה' "את כל הארץ, את הגלעד עד דן... עד הים האחרון...".
רש"י שם (לד) מבאר שבראיית הארץ, ראה משה גם את כל המאורעות שעתידים לקרות לישראל בארץ. "הראהו ארצם בשלוותה ובחורבנה... אל תקרי הים האחרון, אלא היום האחרון. הראהו הקב"ה כל המאורעות שעתידין לארע לישראל עד שיחיו המתים".
בעצם, כאן הראה ה' למשה את בניו יורשים את כבודו. משה אינו נשמה פרטית או כללית, בעלת תפקיד כזה או אחר, שממשיכיו הם בניו. נשמת משה היא נשמת כלל ישראל, שהרי שקול משה כנגד 60 ריבוא. לפיכך, מי שיורשים אותו הם כל עם ישראל. ולכן, לפני שמשה נפטר, הרי כרועה נאמן, עליו לראות את אשר יארע לעם ישראל בכל הדורות. כולם, כל הדורות, הם בניו.
לכן, כדי שמשה יזכה למות כמיתת אהרון, עליו לראות את כל מאורעות ישראל, ובכך הוא נאסף אל עמיו.
וכבר אמרו גדולי ישראל, שבשעה שגדול מישראל נפטר, הרי מידותיו הטובות הם הפקר, וזו שעה גדולה שבה כל אחד יכול לבוא ולזכות בהם. משה הוא האיש שקיבל תורה בשביל כלל ישראל, לכן לימוד התורה הוא כביכול ללבוש את מורשתו של משה, "זכרו תורת משה עבדי".
ואף, שמחת תורה, הוא יום שבו משה פושט את בגדיו, וככל שאנו שמחים עם התורה יותר ויותר, הרי בכך אנו לובשים את בגדי משה, וזוכים בירושתו.
והשנה, עלינו להוסיף במיוחד בשמחת התורה, מי שלא יכול בריקודים – הרי בשמחה פנימית, וודאי יאמר ה' (ככתוב בזוהר הקדוש), כשיושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה, הקב"ה אומר לפמליה שלו – ראו בני חביבי, ששוכחים את הצער שלהם ועוסקים בשמחה שלי!
וה' יאמר למלאך המשחית הרף, ויגאלנו וישמחנו בשמחה שלימה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
