ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
ולפי זה אנו למדים על חודש אלול שחל לפני ראש השנה שהוא בחינת 'אנכי נותן'- שימי אלול הם מתנה גדולה לעם ישראל מאת הבורא, 'לפניכם'- לפני בא יום הדין שהוא ראש השנה.
על דברים אלו מרחיב בעל 'הלקח והלבוב': "'ברכה וקללה' בא לרמז שהאדם צריך לדעת כי ימי אלול הם ימים נוראים וימי רצון, וזמן המסוגל מאוד שיכול האדם לזכות בו לברכה.
אולם מנגד, כאשר בא עת רצון והאדם אינו עושה בו פעולות לנצל זמן זה, אז יכול חס ושלום לעורר על עצמו תביעה גדולה על ימים גדולים שאבדו מבלי משים לב, ואז יכול לגרום לעצמו את ההיפך של הברכה.
וממשיך הפסוק לומר אצל הברכה לשון "אשר תשמעו', ואילו אצל הקללה נאמר בלשון 'ואם לא תשמעו'.
והסיבה היא- כי ימי אלול הם ימים גבוהים מאוד, ימים של רצון והתעוררות שבהם עלה משה רבנו להר ארבעים יום וארבעים לילה להוריד את הלוחות (טור, או'ח סימן תקפא).
ועל ימים אלו נאמר 'אשר תשמעון' שנשאר בימים אלו כוח לפעול התפעלות באדם אף אם אינו מעורר את עצמו, אלא רק מספיק שאינו מעכב לעצמו את השמיעה.
וזהו מעלת ימים אלו שיש יכולת ביד האדם להתחזק ולזכות להשתוקקות הלב מבלי לעשות לכך פעולה מיוחדת, אך זה בתנאי שהאדם אינו עושה פעולות להפריע ולאטום את אוזניו מלשמוע את קריאת וזעקת הנשמה. כי אם כן, אז בא האדם ל'ואם לא תשמעו וכו'' חס ושלום".
עוד מביא ה'מאור ושמש' בשם האריז"ל שבחודש אלול יש לכוון את הפסוק (ישעיה מג, טז) "הנותן בים דרך", ופירש- 'בים' הכוונה לחמישים שערי בינה. שכל החמישים שערי תשובה נקראו 'דרכים', שעל ידי תשובה בלב שלם יכול האדם למצוא את הנתיב השייך לו ללכת בדרך ה' באמת.
כתוב במשלי (ל,יט) "דרך אניה בלב ים" ופירש 'המצודת דוד': "הדרך שהלכה בו הספינה בתוך חוזק עומק הים אין לדעת אותו, כי מיד כשתלך ממקום מהלכה ישובו המים לאיתנו ולא יוכר". היינו, שאין מניח שום רושם בתוך המים ולא ניכר מקום ההליכה כלל.
ולפי זה יש לומר "הנותן בים דרך" שהוא כנגד חודש אלול המורה על כוח התשובה שיכולים לשוב בתשובה גמורה באופן שהחטאים לא יהיו ניכרים כלל.
רמז לכך כותב 'הלקח והלבוב': "ראה אנכי נתן בגימטריה הנותן בים דרך", ועלינו לראות לנצל ימים מסוגלים אלו לעשות בהם חפץ והכנה לקראת היום הגדול שהוא יום הדין.
ואף אם רואה האדם שליבו סתום והגשמיות מרובה, תפקידו להילחם ברגשות אלו ולהתאמץ נגד היצר הרע. לעשות חשבון נפש שבאים ימים גדולים כימי אלול, וכך להרגיש שייכות אליהם. להחשיב את המתנה הנפלאה שאנו זוכים מאת ה' יתברך באהבתו אלינו ולשמוח בה, כדי לשוב ולהתקרב אליו באמת ובתמים.
ואלו דברי השפת אמת זיע"א (לאלול): "אין מן היושר לישן בשינות ותרדמות העולם הזה". וכוונתו- כאשר נותנים לאדם מתנה חשובה כמו ימים אלו, אז אין מן היושר ועלבון גדול הוא מאוד כאשר האיש הישראלי שקוע בתרדמת החיים ואינו רוצה לקבל את המתנה ולהשתמש עמה.
על מעלת וחשיבות ימים אלו כותב בעל ספר 'פנים יפות' הרב הקדוש רבי פנחס הורוביץ זיע"א: "נאמר במשנה (כתובות ה, ב) 'נותנין לבתולה שנים עשר חודש', חודש אלול שמזלו בתולה, מכפר על כל שנים עשר חודשים שבכל השנה.
וכשם שבתולה צריכה י"ב חודש קודם נישואין כדי להכין עצמה בתכשיטין, כן הוא עבודת אלול.
האדם צריך להכין ולתקן את התכשיטין להשכינה הקדושה, והתכשיט היקר ביותר הוא לשוב בתשובה ולהוציא יקר מזולל.
וממשיך בדבריו הנפלאים: על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" דורשים חז"ל (ראש השנה יח.) "דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי תשובה".
"קראוהו בהיותו קרוב" שלא ימתין האדם עד ראש השנה, אלא 'בהיותו קרוב' שמיד בחודש אלול שאלו ימי רצון ושערי רחמים פתוחים, ויש באפשרות האדם להיות 'קרוב' להתקרב אליו יתברך יותר מכל השנה, אז יקרא לאלוקיו ויושיעו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
