ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
כמה דקות אחר כך עצר לידו רכב מיושן בחריקת בלמים. דניאל שמח כל כך על המציאה ומיהר להודות לנהג ונכנס בחפזה לרכב. רק לאחר שנכנס הסתכל דניאל על הנהג ונבהל לרגע כשראה מי היושב לידו. קשה היה לו לזהות בדיוק את חלקי גופו שכן הנהג היה מקועקע כולו מכף רגל ועד ראש. בעוד דניאל מביט בחרדה באיש המקועקע והשרירי לפתע הבחין בדבר מה שהקפיא את עצמותיו. ליד הנהג היתה מונחת סכין גדולה, מנצנצת וחדה! צמרמורת חלפה בגופו, והנשימה כמעט ונעתקה מפיו. ליבו של דניאל החל הולם בפראות וידו נשלחה במהירות לדלת. השניות חלפו ודניאל חיפש את המקום המתאים בכדי לעשות מעשה ולקפוץ מהרכב הנוסע.
רגע לפני שקפץ הביט בנהג. הנהג היה נראה רגוע ביותר ובלי לחשוב פנה דניאל לנהג ושאל: לשם מה לך הסכין הגדולה שמונחת כאן? "אהה, זהה.." הפטיר הנהג "את זה אני לוקח איתי לכל מקום. זה סיפור מיוחד. במלחמת יום הכיפורים נלחמתי בחזית מול המצרים. יום אחד מצאתי את עצמי לפתע עומד פנים מול פנים עם חייל סורי. ידעתי שזה או אני או הוא, וכך, בקרב צמוד ביותר, הצלחתי לירות את הכדור הראשון ולהפילו. אחרת, היה הוא הורג אותי קודם... כשהסורי נפל לאדמה, ראיתי את החרב שלו והחלטתי ליטול אותו לעצמי כדי להזכיר לי את הניסים הרבים שנעשו עימי בזמן המלחמה."
דניאל שמע את הדברים, נרגע והמשיך בשיחה נעימה עם הנהג עד שהביאו למחוז חפצו. (גילוי נאות- דניאל שבסיפור זה כותב השורות האלו)
יש לשאול - האם הנהג מקיים מצווה של 'פרסום הנס' בכך שמסתובב עם הסכין הסורי לכל מקום שהולך? האם יש לזה תקדים במקורותינו?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
לאחר שדוד הרג את גלית הפלשתי הוא לקח את חרבו. לאחר מכן החרב ניתן במשכן לזכר הנס (שמואל א, כא, י).
בנוסף מסופר בספר שמואל א (א, יז) שדוד כאשר רעה את צאנו הגיעו דב ואריה לטרוף את הצאן. דוד הצליח בנס להכות אותם. כדי לזכור את הנס דוד הכין מעור השה שהציל בגד על מנת לזכור את הנס (ראה דברי אליהו עמ' נג).
לכן יש בזה ערך ודבר טוב לזכור ולפרסם את הנס.
אולם יש לציין שאף שלפי התורה מותר לקחת שלל האוייב, לפי הפקודות של צה"ל אסור לקחת רכוש של האויב. לכן יש להציע לו, שיבקש רשות מהגורמים הרלוונטיים בצה"ל וכיוון שעבר הרבה זמן יש להניח שיתנו לו רשות להשאיר אצלו.
כמובן שעליו להיזהר לא להפחיד אנשים עם הסכין.
לסיכום:אם הוא מקבל רשות מצה"ל להשאיר אצלו יש בזה דבר יפה לזכור את הנסים של מלמת יום כיפור, ויזהר שלא להפחיד אנשים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
