ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרמב"ם
בחדשנות כיצד? עד ימיו לימוד התורה היה סביב התלמוד ופירושי הגאונים והרי"ף. פוסק הלכה שעסק בשאלה מסוימת נאלץ לחקור את כל המקורות המפוזרים הנוגעים אליה. לפני הלומדים היו מונחים קובצי הלכה בודדים הכתובים בלשון בלולה מארמית וערבית, או קובצי תשובות שונים של גאונים. הרמב"ם הגה רעיון נועז וחדשני: להפוך את כל המקורות שלפניו לספר הלכות מאורגן, מסודר ושיטתי. לא כתשובה, לא כביאור, ולא כעיון בסוגיה, אלא כחיבור. הוא הגה רעיון נועז וביצע אותו בצורה מושלמת. לצורך זה היה על הרמב"ם גם להיות מתרגם גדול: ספרו נכתב בלשון המשנה, ורבים מן המקורות שלפניו נכתבו בארמית. עיון בתרגומיו של הרמב"ם למושגים שבתלמוד מרתק ומפליא (אגב, הראב"ד הבחין בכך, ובמקום אחד הוא מבקר את הרמב"ם שבגלל תרגומו השתבשה הסוגיה).
בשלמות כיצד? משנה תורה הוא הספר היחיד בכל הזמנים המקיף את כל התורה כולה. לא היה לפניו ואף לא אחריו עד היום הזה. הוא עוסק גם בהלכות הנוהגות בימינו, וגם באלה שאינן נוהגות. הלכות קודשים וטהרה מובאות בפירוט מדוקדק כמו הלכות מועד ונזיקין. הלכות מלך המשיח ותשובה, לצד הלכות בריאות הגוף והנפש. הרמב"ם מלמד כיצד מכינים יריעות קלף לספר תורה, איך מכינים דפוס לבתי תפילין, וכיצד מכינים את הדיו. הרמב"ם כותב את כל נוסח התפילה, ואת רשימת הפרשיות הסתומות והפתוחות בתורה. הוא מתאר את שלשלת חכמי הקבלה אחד לאחד, ומונה את החכמים בשמותיהם. הוא מלמד אותנו את עיקרי האמונה, ומגדיר מיהו כופר. הוא מבחין בין דין מהתורה לבין הלכה למשה מסיני, בין הלכה מקובלת להלכה מדברי סופרים, בין גזרה של חכמים לבין תקנות המתחדשות. לא היה דבר שדילג עליו. אם נדמה למישהו שהשמיט הלכה מן התלמוד, ישנם תילי תילים של תשובות מדוע עשה זאת. יש גם שלמות בשימוש במקורות שעמדו לפניו: מקרא, מדרשי הלכה, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי וירושלמי וכתבי הגאונים. הוא הכיר את כולם על בורים והשתמש בהם. יש והלכה אחת נלקחת ממקורות רבים ומפוזרים - תוספתא במקום אחד, ירושלמי במקום אחר, מדרש הלכה ועוד.
בסדרנות כיצד? כבר עמד מפרשו הנאמן, בעל ה'מגיד משנה', על כישרונו המפליא בסדרנות. עבודה מופלאה היא נטילת כל הסוגיות המפוזרות וארגונן לפי נושאים. ניתן ללמוד הרבה מכך שהרמב"ם כלל הלכה מסוימת בספר אחד ולא בספר אחר. גם בתוך הספר ההלכות מסודרות לפרקים לפי עקרונות הגיוניים, ובתוך הפרק ישנו קשר בין הלכה להלכה. הרבה קושיות מיתָרצות למי שאינו לומד את ההלכה באופן בודד, אלא רואה אותה בהקשרה לשאר ההלכות בפרק.
בבהירות כיצד? לשונו הזהב של הרמב"ם ומומחיותו בעברית אינן תורמות לחן הספר וליופיו בלבד, אלא מסייעות מאוד בהבנתו, כפי שרצה הרמב"ם שילמדו בספר קטן וגדול. הרבה דיוקים נוצרו בזכות בהירות לשונו ודקדקנות מילותיו.
נאמנות לשלשלת
קשה להאמין שאדם אחד העמוס בעבודה, רדוף מארץ לארץ על ידי רודף מר, אדם שחייו לוו בייסורים, בלא עוזר ובלא חבר, בלא מחשב ובלא עורך, כתב לבדו את היצירה הענקית הזאת. בחריצות, בגאונות, בשקידה יומם ולילה ובדבקות במטרה כתב הרמב"ם את משנה תורה מתוך ידיעה ברורה שכך הוא מעמיד את עמוד התורה לדורות, ומתוך אהבה גדולה שבערה בו; אהבת ה' ששגה בה תמיד, כפי ביטוייו בסוף הלכות תשובה, אהבת התורה המגיעה לביטויים מופלגים בהלכות תלמוד תורה, ואהבת עם ישראל הניכרת באיגרת קידוש ה'.
הרמב"ם ביסס בנו את היסוד שכל ישראל מחויבים לתלמוד הבבלי והירושלמי. אין בכל דברי הרמב"ם סטייה מן התלמוד אפילו במקום אחד. נאמן הוא נאמנות מוחלטת לשלשלת הקבלה. תמיד ראה עצמו מחויב לדברי חז"ל בהלכה.
זכה הרמב"ם למבקר שהוא גאון הדורות, חכם כערכו, הראב"ד. אולי חלק מהקוראים יתמהו, אבל מובטחני שאילו היה הרמב"ם רואה את השגות הראב"ד היה שמח מאוד. בסביבתו ובעולם היהודי שהכיר היו בודדים שהכירו בערך עבודתו, ורבים יכלו לעיין רק בחלקים ממנה, אולם הרמב"ם ניבא שיבוא יום ורבים ידעו להעריכה. אילו ידע הרמב"ם שבדורו יקום גאון שיעיין בכל ספרו, מן המילה הראשונה ועד האחרונה, כולל חלק זרעים, קודשים וטהרות (למעט החלק של לימודי התכונה בהלכות קידוש החודש, שעליו כתב הראב"ד שאין לו בזה קבלה מרבותיו), ויבקר אותו מתוך ידע מקיף ומעמיק בכל המקורות - היה הוא בחסידותו ובענוותו מתעלם מהביטויים החריפים, ומאושר שספרו הגיע למי שיודע ומבין בכולו. ואכן, הראב"ד עצמו, על אף השגותיו, התפעל עמוקות מהמלאכה הענקית שעמס הרמב"ם על עצמו.
לא להחמיץ את השעה
לפני כמה שנים באו לישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים יוזמי רעיון הרמב"ם היומי. ישיבתנו נודעה בעבודה הגדולה שעשה ראש הישיבה הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל בספרו 'יד פשוטה' על הרמב"ם, ובעבודתו הדייקנית והעמוקה של ראש הישיבה הרב יצחק שילת בהקדמות הרמב"ם, באיגרותיו ובספרי 'רמב"ם מדויק'. כשהעלו לפניי את הרעיון, שמחתי מאוד והצטרפתי מיד. כששאלו מתי השיעור הראשון, השבתי לתדהמתם: מחר. ידעתי שרעיון נשגב כזה אסור להשהות או להחמיץ, שמא יבואו משהים ומקטרגים.
ואכן, יחד עם חבורה מובחרת של אברכי הישיבה לימדנו את כל משנה תורה. זכה הרמב"ם היומי שיחד עם הקלטות השיעורים, והספרים הבהירים להפליא של מפעל משנה תורה של ר' יוחאי מקבילי, וספריו של הרב עדין שטיינזלץ ותלמידיו, הדבר הביא לכך שרבבות בישראל שוקדים על משנה תורה בשוכבם, בקומם ובלכתם בדרך. הרמב"ם פתח את ספרו הגדול בדעה את ה': "יסוד היסודות ועמוד החוכמות לידע", וסיים אותו בהלכות מלכים ומלחמות, בדעת: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
מתוך העיתון בשבע
ניתן להצטרף ללימוד במדור הרמב"ם היומי באתר ישיבה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
