ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הוא הודיע לבן, שעליו לחזור עד השעה 1 בלילה, ואם יחזור בשעה מאוחרת יותר, הוא לא יוכל להיכנס הביתה. הבן צפצף על אביו, איחר לחזור, וגילה לתדהמתו שהדלת נעולה. הוא דפק בחוזקה, אך האב התעקש לשים גבולות לבן, ולא פתח.
התקשר הבן למשטרה, וזו הגיעה ואילצה את האב לפתוח את הדלת לבן...
(איני נכנס כאן לדיון החינוכי אם האב צדק במעשהו או שלא. בפשטות לא צדק בכך שהציב לבן בגיל כזה, ניסיון כזה, כפי שנאמר שלא יכה אדם את בנו הגדול, שמא הבן יכהו חלילה בחזרה. אך אני מביא סיפור זה בשביל לדון בדרך שבה טיפלה המשטרה בסיפור).
אמרה על כך רבנית אחת, אשת חינוך דגולה – ' הבן הרוויח מיטה ללילה, אך הפסיד אבא לתמיד...'.
סיפור זה הוא גם משל לנקודה עמוקה וחשובה ביסוד פרשת חוקת, הנוגעת מאוד לדורנו. כידוע, הפרשה נקראת חוקת, לפי שפרה אדומה היא חוק בלתי מובן.
ואכן כידוע, אפילו שלמה המלך החכם מכל האדם, "ויחכם מכל האדם" (מלכים א, ה, יא), העיד על עצמו שניסה להבין את פרשת פרה אדומה, אך לא הצליח להבינה, "אמר שלמה: על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי (קהלת ז) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (במדבר רבה, יט, ד).
והנה, למרבה ההפתעה, משה רבינו כן זכה להבין פרשה זו, "ויקחו אליך פרה אדומה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחר חקה" (שם, ו).
ולכאורה נשאלת השאלה – הכיצד זכה משה להבין עניין ששלמה לא זכה להבינו, והלא שלמה היה חכם יותר?
אפשר לענות, שגם משה לא היה זוכה להבין זאת, אלא שה' גילה לו. ובעצם, עומקה של תשובה זו היא שיש למצווה זו הסבר, אך ההסבר לא קשור לחכמה, אלא הוא נעוץ בקשר עם ה' למעלה מטעם ודעת. גם החכם הגדול ביותר, שימצה בנושא זה את כל כוח חכמתו, לא יעמוד על פשר העניין, אך משה שהוא הנביא הגדול ביותר, זוכה שה' מגלה לו נושא זה.
כשיש מצווה אחת כזו היא מלמדת על כל המצוות, שבאמת איננו מבינים אותם עד הסוף. ללמדך, שטעמי מצוות חשובים הם, אך חכמתו של ה' רחבה מחכמתנו, ובאמת אין ביכולתנו להבין את כל מצוותיו, ועלינו להתבטל אליו ולהתקשר אליו.
אם נעמיק יותר בעניין, נגלה שדווקא בבוא האדם להיטהר מטומאת המוות, שזו עניינה של פרה אדומה, עליו להפנים עניין זה שעלינו להתבטל לדבר ה'. המוות מבטא את מוגבלותו וסופיותו של האדם, אך באמת רק הגוף החומרי מוגבל הוא, ואילו הנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל היא נצחית, ובזה מיטהר האדם מהמוות. נמצא, שהבא ליטהר, עליו להתבטל לה' האין סופי, וכך הוא משתחרר מחכמת האדם המוגבלת, ומתדבק בה' האין סופי.
ובימינו, יש מי שמדמה לחשוב שהוא מבין עד הסוף את טעמי המצוות, ולכן ביכולתו לתת בהם פנים שונות, ולקיימם למחצה, לשליש ולרביע. טעות זו נותנת לאדם 'מקום לישון בו לילה אחד', אך גורמת לו להפסיד את אבא שבשמיים.
אך מי שמתבטל לצו ה' האין סופי, זוכה ונדבק באבא שבשמיים, מיטהר מטומאת המוות, וחייו הם חיי נצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
