ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות פרק יז טז).
"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אלוקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה יט).
"וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אלוקיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אלוקיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים כה יט).
שנאת ה' לעמלק, אין לה אח ורע בהתייחסות ה' לשום אומה ולשון. דבר זה אומר דרשני במה נשתנה עם זה, מהותית, מעמים אחרים.
להבין את מהות עמלק יש לנו להתחקות אחר שורשו של עמלק:
"וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק..." (בראשית לו יב).
ואמרו חז"ל במסכת סנהדרין (צט ע"ב):
"תמנע בת מלכים הואי (היתה), דכתיב (בראשית לו) אלוף לוטן אלוף תמנע... בעיא לאיגיורי (רצתה להתגייר), באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. אמרה: מוטב תהא שפחה לאומה זו, ולא תהא גבירה לאומה אחרת. נפק מינה (נולד ממנה) עמלק, דצערינהו (שציער) לישראל. מאי טעמא - דלא איבעי להו לרחקה (שלא היה להם להרחיק אותה)".
נמצא שבזמן הורתו של עמלק היתה ה'מפה' הרוחנית של תמנע אימו, הרגשה של דיחוי והרחקה מהקדושה.
מה עניין זה לעמלק עצמו? אופיו של הולד הרי הוא נחתם ומוטבע ממצב ההורים בזמן יצירת הולד. ראיה לכך ניתן למצוא אצל יוסף הקורא לבניו אפריים ומנשה ע"ש ארועים פרטיים שקרו לו ולכאורה אינם קשורים אליהם:
"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אלוקים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי: וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אלוקים בְּאֶרֶץ עָנְיִי" (בראשית מא).
וכן מצינו עד"ז במשה:
"וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה" (שמות פרק יח).
ומה עניין האירועים העוברים עליהם לשמו של הוולד? אלא כאמור שכפי ה'מפה' הרוחנית של ההורה כן היא מהות הוולד. וכך כתב הרמב"ן באגרת הקודש (פרק ה ע"ש באורך):
"אם דמיונו ומחשבותיו עסוקים בחכמה ובינה ומדות טובות והגונות, הנה אותו הדמיון אשר במחשבותיו, יש לו כח לצייר הצורה בטיפת הזרע כמו שהיה מדמה בשעת החבור, בלי ספק. וזהו סוד (בראשית ל) ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' ואומר ויחמו הצאן אל המקלות וגו'... ואם כן נמצא הדמיון סיבה גדול, וההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד ומדותיו כאשר ביארנו, הנה שההרהור והמחשבה גורמין להיות הולד צדיק או רשע...".
העולה מכל הנ"ל, שכפי הרגשת תמנע בזמן הורתו של עמלק, כן היא מהות עמלק, שפל ונדחה מהקדושה.
כל דבר חייב להיות יונק מהקדושה ע"מ להתקיים (נושא רחב שלא ניכנס אליו כאן אלא רק פס' (ירמיהו לג כה): כֹּה אָמַר ה' אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי". וע"ע דברים לב ח. ריש דעת תבונות בעניין היחוד). כל עם ולשון חי מכח קישורו עם בחי' פרטית שבקדושה: אוניברסליות, מערכתיות, יופי, גבורה וכד'. מכח קישור זה מקבל אותו העם מזון מצד הקדושה, ואילו צד הטומאה שבהם מנסה להראות שהם טובים בזה יותר מהקדושה, ומישראל נושאי דגל הקדושה. עמלק שנדחה מהקדושה, חייב שיהיה לו קישור כל שהוא לקדושה, שאם לא כן לא יוכל להתקיים. בעניין זה ישנו מדרש חז"ל מעניין מאד (ילק"ש בשלח רסח):
"אליפז התימני אמר לעמלק בנו בשעה שאמר לו אבא יורש העולם הזה והעולם הבא אמר לו (שיאמר) בני ישראל יורשים העולם הזה והעולם הבא, (אלא) צא וחפור להם בארות והתקן להם הדרכים אם תעשה כן ויהיה חלקך עם הפחותים שבהם ותבוא לעולם הבא. והוא לא עשה כן אלא יצא להחריב את העולם כולו שנאמר ויבא עמלק וילחם..."
- לכאורה כוונת המדרש היא, שעמלק, הדחוי מהקדושה, ניצבו בפניו שני דרכים להתקשר לקדושה ובכך להגיע לחיים: האחת, לעסוק בקישור רחוק עם הקדושה ע"י עבודות שירות פחותות. השנית, להתנגד לקדושה. כידוע שמריבה והכאה, היא יצירת קשר אם כי הוא באופן הכי נמוך שיכול להיות, אך עכ"פ יש בה יחס וזיכה כל שהיא בינו לבין השני. עמלק, כידוע, בחר באפשרות השניה.
נמצא שבזמן שכל עם מתחרה כנגד בחינה פרטית שבישראל, עמלק יצר קשר עם הקדושה ע"י התנגדות כללית אליה. ממילא מובן מדוע עמלק הוא ראשית עניין טומאת הגויים, ומדוע אין הקדושה יכולה להיות שלמה עד שימחה זכר עמלק.
בקריאת פרשת זכור, כאשר אנו מנערים את פנימיותנו ממהותו של עמלק, מוסיפים אנו נדבך רוחני במחייתו של עמלק, וכמאמרם ז"ל (פסיקתא רבתי פרשה יב):
"(תמחה את זכר עמלק וגו') אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים אתה אומר לנו הוו זכורים (למחות) את זכר עמלק, בשר ודם אנו, לשעה אנו, אתה שאתה חי וקיים לעולמי עולמים הוי זכור, אמר להם הקב"ה בני אין לכם אלא להיות (קוראות) (קוראים) פרשת עמלק בכל שנה ומעלה אני (עליהם) (עליכם) כאילו אתם מוחים שמו מן העולם".
ויה"ר שנזכה שבקרוב יהיה הכסא שלם, בביאת גואל ובבנין ירושלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
