ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: התובע והנתבע גרים בבניין משותף, כאשר דירת התובע נמצאת מתחת למרפסת גדולה של הנתבע. במהלך השנים, התובע הרחיב את דירתו, דבר שחייב אותו לשינוי במערכת הניקוז של הדירה. חלק מההרחבה נעשה ברשיון, וחלק ללא רשיון, ובלא הסכמת השכנים. לאחר ההרחבה, אירעה הצפה במרפסת הנתבע, עקב תקלה במערכת הניקוז. ההצפה גרמה לנזקים בדירות הנתבע והתובע. הנתבע תיקן את מערכת הניקוז על מנת שלא תישנה ההצפה. לאחר מכן עברה עונת גשמים שלמה, ללא הצפה של המרפסת.
התביעה: התובע טוען שהתיקון שעשה הנתבע לא נעשה כראוי. התובע דורש לעשות בדיקת הצפה למרפסת של הנתבע על חשבונו. לחילופין, הוא מוכן להגיע לפשרה עם הנתבע, לפיה הוא ישתתף עם הנתבע במחצית העלות של תיקון יסודי של מרפסת הנתבע.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
7 - חיוב הרחקה של גורם מרעיש
8 - בדיקת הצפה בגין רטיבות
9 - עילות פיטורין לעניין פטור מפיצויים
טען עוד
פסק הדין:
1. הנתבע אינו מחויב לאפשר בדיקת הצפה, אף אם התובע מוכן לשאת בהוצאות הבדיקה.
2. התובע מחויב במחצית מההוצאות שהוציא הנתבע על תיקון מערכת הניקוז בביתו (3) במידה ובעתיד תיגרם חדירת מים ממרפסת הנתבע לדירת התובע, הנתבע הוא שיתקן, והתובע ישא בשליש עלות התיקון.
הנימוקים: בתשובת הריב"ש (סי' תקיז) מבואר, שאם מי גשמים חודרים מדירת העליון לתחתון, על התחתון שהוא הניזק לתקן, מכיוון שמי הגשמים אינם שייכים לעליון, אלא הינם הפקר. וכן פסק הרמ"א (חו"מ סימן קנה סעיף ד). הב"ח (סעיף ז) הקשה, שדין זה סותר את דברי הרמ"א בסימן קסד (סעיף א), שפסק 'שכל צרכי הגג על העליון לתקן'. מדברי הב"ח והנתיבות (סי' קסד ביאורים סק"ב) עולה, שאם העליון פשע באי תיקון הגג, החובה לתקן מוטלת עליו, ואם לא פשע, חובת תיקון התקרה בין העליון לתחתון מוטלת על התחתון. לכן, בנידון דידן, כיוון שאין לעליון גג מעל מרפסתו כלל, ברור שהוא לא פשע, וממילא חובת התיקון היא על התחתון בלבד. למרות זאת, מנהג המדינה הוא שכל הוצאות הגג והעליה משותפות לכל השכנים בבניין, וממילא כל מי שבא לגור בבניין, על דעת כן קנה שם דירה. בית הדין קבע, שגם תקרה המשותפת לשני שכנים בלבד, אומדים דעתם שכוונתם להשתתף בשווה בהוצאותיה, ולא כדעת הסוברים שיש לחלק בין דבר המשותף לכל הבניין, ובין דבר המשותף לשני דיירים בלבד.
בבירור נוסף שערך בית הדין נראה, שהמנהג הרווח הוא שתקינות המרפסת מוטלת על העליון בלבד. לכן מסיק בית הדין, שעל העליון מוטל לתקן את המרפסת, והתחתון צריך לשאת בשליש ההוצאות. הסיבות לכך שחלק מההשתתפות הוטל על התחתון הן:
1. יש הסוברים שבדבר משותף רק לשני שכנים, לא הולכים בזה אחר המנהג.
2. כיוון שמהתיקון יהנה התחתון אף בחלק ההרחבה שנעשה שלא ברשיון, ובו אין העליון מחויב לדאוג שלא תגיע לשם רטיבות.
הדברים הנ"ל אמורים ביחס לתיקון נזילות עתידיות ממרפסת הנתבע. אולם, לגבי פתיחת צנרת הניקוז, היות שצנרת זו באחריות שני הצדדים, וכיוון שיש ספק אם יש אשם בסתימה, חובת שניהם שווה, ולכן ישא התובע במחצית מהוצאות הנתבע על פתיחת הניקוז.
בית הדין לא מצא מנהג ברור בשאלה האם ניתן לחייב את העליון בביצוע בדיקת הצפה. וכיוון שעל פי הדין התחתון הוא המחויב בתיקון, וכל חיוב בית הדין את העליון הוא רק מחמת המנהג, במקום שאין הנוהג ברור, אין עילה לחיוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
