ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בספרי חסידות מובא פירוש על 'התאוו תאוה', שבאמת לא היה לבני ישראל תאווה כלל, רק התאוו שתהיה להם תכונת 'תאווה'. כי באוכלם את המן נזדכך גופם באופן שלא היה להם שום תאווה כלל.
כתוב בפרקי אבות (פרק ב, ד) "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו, בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
במשנה זו מבואר שני עניינים: 'עשה רצונו כרצונך' ו'בטל רצונך'. ה'שפת אמת' זיע"א (בהעלותך, תרל"ג), מבאר נקודה מאוד עמוקה ויסודית איך עלינו להתייחס לרצונות ולנטיות החומריות שבנו ומה מקומם בעבודת ה', והיא - שכל התאוות והרצונות הגשמיים הם כדי לתת לאדם הבנה וידיעה באיזה חשק ורצון צריכים לעבוד את ה' יתברך.
הכוונה במאמר חז"ל 'עשה רצונו כרצונך', שיקיים את המצוות באותו החשק כאילו עושה רצון עצמו שלו, וכמו שלרצון עצמו יש לו התלהבות עצומה עד שכל גופו מרגיש ומלא מהרצון, באותה מידה צריכה להיות ההתלהבות לעשות רצון אביו שבשמים.
נמצא אם כן, שבאופן זה מתהפכים כל רצונות הגוף ל'מלמדים' את היהודי באיזה אופן עליו לעבוד את בוראו, וממילא כל הרצונות הגשמיים הם גורמים לדבר טוב.
וכלל מונח בידנו - דבר המביא את האדם למעשה טוב, ממילא נתהפך הוא עצמו להיות טוב ממש בעצמיותו, ועל ידי זה נעשו כל הרצונות העצמיים בטלים, כי אין לו עוד רצונות משלו, משום שכולם נתהפכו למהות של טוב, וזהו 'בטל רצונך'.
ועל פי הקדמה זו מבאר ה'שפת אמת', שבמדבר לא היה לבני ישראל את ה'מלמד' של תאוות עולם הזה, מפני שנעקר מהם תכונת ה'תאווה' כשאכלו את המן כנ"ל, וממילא היה חסר להם גם תשוקה ותאווה טובה לרצות להתקרב יותר ליהדות.
וזו היתה נקודת עומק רצונם בעת שהתאוו תאווה, כדי שיבואו לדרגה יותר גבוהה בעבודתם את הבורא יתברך שמו, שיהיה להם יותר תשוקה, חשק והתלהבות.
והיסוד הזה הוא גדול ונצרך להתקרבות לה' יתברך, שהרי אם הרצונות הגשמיים נעשים מטרה וסיבה לאדם שיעבוד את בוראו ביתר שאת, יוצא אם כן, שהרצונות הנמוכים והשפלים מתהפכים עצמם לטוב, כי האדם משתמש בהם ומעלה אותם לחמימות ולתשוקה להיות דבוק בהקב"ה.
ודבר זה שייך לכל אחד ואחד מישראל מי שיהיה, על ידי שיעשה חשבון בנפשו ויתבונן ברצונות הגשמיים השוכנים בקרבו, ויזכור שנועדו כדי שימנף אותם להתלהבות ולאש קודש בעסקו בתפילה ובלימוד תורה.
ברובד עמוק יותר אפשר להוסיף שאין מתפקידי לייצר את הרצון לה', מכיון שהוא חי וקיים בי מעצם בריאתי, כפי שכתוב (קהלת ז, כט) "עשה האלוקים את האדם ישר".
תפקידי בעולם הוא לחיות בחיבור ובהשלמה עם הרצון הטבעי לה' שפועם בקרבי ושופע מתוכי, והכי חשוב לשמוח על נועם חלקי שזכיתי במהותי להיות משתוקק לה'!
כל קושי בעבודת ה' נוצר מתפיסה של פירוד, לפיה יש את ה' ויש אותי, יש רצון ה' ויש רצון שלי, ועליי לכפות ולכוון את הרצונות שלי לרצון ה'.
העבודה היא להבין ולהפנים שבאמת אין פירוד, אני גילוי של ה' יתברך בעולם. כשאני מכיר את עצמי באמת, בתור 'חלק אלוק ממעל' בעולם הזה, ממילא כל עבודת ה' מלאה עונג ושמחה, בלי סתירות, והיהדות משתפכת ממני בזרימה וניגון קולח כי אני פשוט חי!
חשבון נפש בעשיית תשובה הוא חזרה והתקשרות לרצון הטבעי שלי לה', ה'אני' שלי הוא תמיד טוב! וכן הרצון שלי נמשך מהרצון העליון שאינו נפגם אף פעם. כשאני חי בהשלמה עם מי שאני באמת, יודע אני שתשובה היא פשוט לזכור מה שכותב רבנו נחמן מברסלב זיע"א: "להיות מתגעגע לה' יתברך כבן המתחטא לפני אביו, כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו"(שיחות הר"ן מב).
לא בדרך מקרה 'רצון' הוא אותיות 'צנור', אני צנור לרצון ה' שמופיע בזה העולם, 'חלק אלוק ממעל' שנאצל מעצמותו יתברך. ובאותה דרך, 'אני' אותיות 'אין', כי אין 'אני' מצד עצמי, כל הישות והמהות שלי היא גילוי הרצון של האין סוף ברוך הוא.
וזאת העבודה שייכת לכל אדם בכל זמן ובכל מצב. על ידי יישוב הדעת הוא יכול להבין את ערכו ומעלתו אשר יש ביכולתו להעלות תאוה גשמית לשורשה ולמקורה בחי העולמים. לתקן עולם במלכות שד-י, באופן שכל עולם העשייה יהיה היכל ומשכן לכבודו יתברך ולהמליך אותו על כל יושבי תבל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
