ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- בחירות התשס"ו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
ויש רבנים שקוראים לנוער להפסיק להשתתף במאבק. אני קורא לסרב לפקודה שמנוגדת לתורה. ויש חולקים ואומרים שאין לסרב אלא להתחמק. אך כולנו שואפים לשלמות התורה והארץ, וכעת לקראת הבחירות עלינו, כולנו, לשלב ידיים ולפעול במשותף ליצירת רוב בכנסת שאינו בוגד בתורה ובארץ ישראל. ואם נשתדל לשם שמיים נזכה גם לסייעתא דשמיא, ויש סבירות גבוהה להצליח.
הבחירות מתקיימות בין פורים לפסח, וזהו זמן מבורך. בפורים נעשה נס בתוך הטבע, ובפסח היו ניסים שמעל הטבע. זה זמן שהוחזק בניסים. אם נזכה להכריע את הבחירות, נחסוך לעצמנו ויכוחים לא מעטים איך להיאבק בממשלה רעה. אנו מתפללים שגם השתא נזכה ל"ונהפוך הוא אשר ישלטו"...
עברה חצי שנה מאז הוחרבו יישובי גוש קטיף ונמסרו לאויבינו, וככל שעובר הזמן מתבררת יותר חומרת המעשה. רק אנשים בעלי לב אבן מסוגלים לעשות רעה כזו. גם אילו היה בזה צד של חיזוק הביטחון, אין לעשות רעה שכזו. אפילו אם היה מדובר רק בגרוש יחידים, אין עוקרים אנשים מבתיהם ומגרשים אותם בצורה מחפירה שכזו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באלפים רבים. ועבירה רעה מביאה עימה רעה, ובעקבות הבריחה מחבל עזה עלה החמאס לשלטון, כי הערבים נוכחו שהטרור של החמאס מצליח ולכן יש לתמוך בו.
על כן הכעס על הממשלה שעקרה הולך וגובר, וגם הכעס על מפקדי הצבא והמשטרה, ועל כל מי שהיה שותף ברוע ובאכזריות הזו, ועדיין לא שב בתשובה, ולא קיבל עליו שלא לחטוא עוד.
הכעס שלנו הוא על המנהיגות שהשתלטה על הציבור, על התקשורת ועל עוד מוקדי שלטון. מוקדים אלו נשלטים בידי מיעוט שאינו מייצג את דעת הציבור באמת. עם הציבור אנו מחוברים. יש לעשות הבחנה ברורה בין היחס לממשלה ובין היחס לציבור הרחב. ויותר יש להבחין בין האווירה השטחית שאולי מתבטאת בסקרים, ובין הדעות ששוכנות בעומקי הלב של הציבור. כוונתי לומר: אנחנו נוכחים במפגשים עם הציבור, שבמשפט ראשון הם אומרים סיסמאות שטחיות של התקשורת, אבל לאחר כמה בירורים קצרים הם משנים את דעתם -יותר נכון הם חוזרים לדעתם היותר קבועה - ומשתחררים מהסיסמאות השטחיות.
הציבור ברובו מסורתי ומכבד את הדת. אנו לא מתנתקים מהעם, אנו מתנתקים מהממשלה הרעה עד שתקום ממשלה טובה. והיא תקום, ואנו מקווים שבקרוב.
יש אנשים שהם בטבעם מלמדי זכות על הבריות. על כולם הם מלמדים זכות, גם על הטובים גם על הרעים. אמנם אין זו מידה מושלמת, שכן על הרעים לא צריך ללמד זכות, אך אפשר לסבול תכונה כזו. ויש אנשים שהם ביקורתיים גם כלפי עצמם וגם כלפי אחרים, ביקורתיים גם על הטובים ולא רק על הרעים. גם זו מידה שאינה מושלמת, שכן יש להבחין בין טובים לרעים, אך אפשר לסבול תכונה כזו. ואולם מי שמלמד זכות על הרשעים וחובה על הצדיקים, הנהגה כזו היא בלתי נסבלת. ריבונו של עולם מתעב אותה. וכך נאמר במשלי (י"ז פסוק ט"ו): "מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ד' גם שניהם". כלומר כאשר שניהם ביחד, גם מצדיק רשע גם מרשיע צדיק, זה תועבת ד' - אופי כזה הוא בלתי נסבל.
כך אמר הנודע ביהודה בחידושיו על סנהדרין כ"ו והוא מסביר בזה את המסופר בגמ' שם.
ר' חייא בר גזרנובי ור"'ש בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה. פגש אותם ריש לקיש והצטרף אליהם. בדרך הם ראו אדם חורש בשביעית. אמר ריש לקיש: איש זה כהן (כי כוהנים היו מזלזלים בשביעית). אמרו הם: אולי זה שדה של גוי. אח"כ ראו אדם זומר בכרם. שוב אמר ריש לקיש ביקורת, והם לימדו עליו זכות - אולי הזומר צריך לעצים, וזה מותר. אמרו הם על ריש לקיש קנטרן הוא, וכשהגיעו למקום העיבור מנעו ממנו מלהיכנס. הלך ריש לקיש והתלונן לפני ר' יוחנן: אנשים החשודים על השביעית ראוין לעבר את השנה?
נשאלת השאלה מדוע רק עכשיו כשפגעו בו בא להתלונן עליהם, הרי מקודם כשראה שהם מזלזלים בשביעית היה עליו לעזוב אותם ולהתלונן לפני ר' יוחנן. אלא מקודם חשב שהם מלמדי זכות על הבריות. אך אחר שראה שעליו אינם מלמדים זכות, ורק על עוברי עבירה, אמר זה כבר לא לימוד זכות אלא זה קלקול.
לנגד עיני עומדת דמותו של מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל. הוא היה גדול בתורה וגיבור. לא כל תלמיד חכם יש בו גם מידת הגבורה. אני נזכר שבפורים, באותו פורים שבו נסתלק מו"ר הרב צבי יהודה לישיבה של מעלה, בעת קריאת המגילה, כאשר הקורא קרא "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה", חשבתי, כך הוא היה מו"ר, לא יכרע ולא ישתחווה. לוחם למען שלמות הארץ, לוחם למען שלמות העם, לוחם למען שלמות התורה, הולך נגד הזרם ללא חת וללא מורא, וקורא לציבור "לא תגורו מפני איש".
וכאשר הקורא במגילה קרא "ומרדכי ידע את אשר נעשה וילבש שק ואפר" וגו', חשבתי, מרדכי אינו פונה לאסתר שתלך אל המלך, אלא הוא מתעצם בתפילה. רק כאשר אסתר שולחת אליו שליח ושואלת מה קרה, מדוע אתה לבוש שק, אומר לה מרדכי שתלך למלך, וגם אומר שאם היא לא תלך, רווח והצלחה יעמוד ליהודים ממקום אחר, כי מרדכי בטוח בהצלה. הנהגה זו של מרדכי הזכירה לי את הנהגתו של מו"ר הרב צבי יהודה. הוא תמיד היה מלא ביטחון בישועת ד', ובעת צרה היה מעמיק את עבודת ד' הפנימית שלו. ורק אם מישהו היה פונה אליו ושואל מה לעשות, הוא היה מעודד ומדרבן, וכך הוא השפיע השפעה עמוקה, מפני שהיא באה מתוך התעוררות השואל.
ב'קדושת לוי' לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב אומר: מרדכי לא יכרע ולא ישתחווה - "כי הגיד להם כי הוא יהודי". למעשה רק עבדי המלך היו מחויבים להשתחות להמן ולא השרים, ומרדכי היה שר. אך הוא אמר שאינו משתחווה לא מפני שהוא שר, אלא מפני שהוא יהודי. ולכן נאמר בלשון עתיד, "לא יכרע ולא ישתחווה", לעומת מה שכתוב שכל עבדי המלך "כורעים ומשתחווים" בלשון הווה. "ומרדכי לא יכרע" אפילו אם יצוו עליו, למה - כי הוא יהודי.
יש ממליצים לחיילים המקבלים פקודה מנוגדת לתורה להתחמק בתירוצים ולא להתעמת ישירות. ויש אומרים שיש לסרב מפני שזו פקודה מנוגדת לתורה - אלו תלמידי מרדכי אשר לא יכרע ולא ישתחוה.
----------------
פורסם גם בעיתון 'בשבע'.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
