ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- שיעורים נוספים
השנה (נכתב בשנת תש"פ), עקב 'הקורונה' לא נוכל לעלות מירונה, ואף לא נזכה לריקודים ההמוניים בצוותא חדא סביב המדורות, אך אורו המופלא של רבי שמעון יעלה ויאיר בזוהר רוחני עליון, ואף נוכל לעסוק ביתר שאת בסיפוריו ובתורתו העמוקה.
אכן, זה הזמן להתבונן בסיפור נוסף, מוכר פחות, המגלה זווית אחרת על אשר למד רבי שמעון בעת צאתו מהמערה. הסיפור הידוע, אותו שנינו מקטנותנו, מופיע במסכת שבת בתלמוד הבבלי, אך התלמוד הירושלמי (שביעית פרק ט הלכה א) מביא היבט אחר בסיפור יציאת רשב"י מהמערה.
וכך מסופר (בתרגום חופשי): רבי שמעון הסתתר שלוש עשרה שנים במערה... לסוף שלוש עשרה שנים, אמר: נצא ונראה מה קול יש בעולם. יצא וישב על פי המערה. ראה צייד אחד, שפורס מצודות לציפורים. שמע בת קול שאומרת 'דימוס' (חופשי), וניצלה הציפור.
אמר (רבי שמעון לעצמו) – אם ציפור מבלעדי השמיים (השגחת ה') לא נלכדת, כל שכן בן אדם, (ויצא מהמערה)... טיהר את טבריה.
בסיפור זה, בשונה מהבבלי, רבי שמעון לא שומע את אליהו הנביא שמספר שמת הקיסר ובטלו גזרותיו, וגם לא שומע בת קול שמצווה עליהם 'צאו ממערתכם'. בירושלמי, רבי שמעון מתעורר מעצמו לצאת ולראות מה קול יש בעולם.
יש כאן אמירה עמוקה הרומזת לתורת הנסתר שרשב"י הביא לעולם ממערתו. רשב"י מקשיב לקול שיש בעולם. בעולם הגשמי מסתתר קול רוחני, וצריך להקשיב להיבט הרוחני העמוק שיש בעולם, בבחינת "מבשרי אחזה אלוק'". כל הבריאה הגשמית אומרת שירה רוחנית, וה' מדבר דרכה, ואת זה רשב"י ותורת הנסתר באים לחשוף. ה' מדבר אלינו דרך המציאות, ומבחינה זו המקובלים הם תלמידיהם וממשיכיהם של הנביאים, שהקשיבו לקול ה' הממשיך ומנסר תדיר בחלל העולם. (וכמסורת המקובלים, שאת הקבלה קיבלו מפי אליהו הנביא).
רבי שמעון משתמש כאן בביטוי – 'נראה, מה קול יש בעולם'. לכאורה, יש כאן סתירה לשונית. קול שומעים ולא רואים. אך זה בדיוק העניין, כעין "וכל העם רואים את הקולות", במעמד הר סיני. הקול הוא רוחני, ואילו את המציאות הגשמית הפיזית רואים ולא שומעים, אך רשב"י בא לחשוף תדיר את הרובד המיוחד של מעמד הר סיני, שבו מצליחים לחשוף את הקול הרוחני הפנימי, וכביכול לראות אותו כמציאות פיזית ממשית, כי הוא מתגלה החוצה כמציאות גשמית הנראית בעיניים.
והנה, רואה רשב"י צייד הפורס מצודות, אך כשיש קול בעולם שעל הציפור להיות חופשייה, היא ניצלת, ומכאן הוא לומד על השגחת ה' בעולם, ושהכל תלוי בו.
ולכאורה לימוד זה הוא תמוה – הרי כל יהודי יודע, שיש השגחה פרטית, והכל תלוי ברצון ה', ומה החידוש הגדול שהתחדש לרשב"י?
אפשר לתרץ באופן פשוט – כאן הבין רשב"י, שה' רומז לו שהוא ינצל ואל לו לחשוש מהקיסר. אך אולי הגמרא באה ללמד אותנו עומק יותר.
באמת, מה שהיום מקובל בעם ישראל בנוגע להשגחה פרטית, וכביכול פשוט לכל יהודי, לא היה כל כך פשוט פעם. באמת, הרמב"ם במורה נבוכים סובר שהשגחת ה' היא רק כללית על כל מין ומין, השגחה שיהיו ציפורים, כבשים וכו', אך לא השגחה על כל פרט ופרט.
ובאמת, מי שהנחיל לעם ישראל את התפיסה שיש השגחה ממש על כל פרט ופרט, עד לפרט הכי קטן, זה גדולי ישראל ששאבו זאת מתורת הנסתר. ואת זה בא הירושלמי ללמדנו, דע לך כשרשב"י יוצא מהמערה הוא בא ללמדנו שה' משגיח על הכל עד הפרט הכי קטן האחרון.
עניין זה מלמדנו עד כמה תורת הנסתר ורעיונותיה, הפכו לנחלת הציבור. וככל מחלוקת, אלו ואלו דברי אלוקים חיים, אך מבחינה מסויימת יש גם רעיונות אגדיים שכבר התקבלו בציבור כביכול כהלכה פסוקה. והלא רעיון זה נותן לאדם נוחם ומשענת, וגורם לו להתרפק על השגחת ה' כבן המתרפק על אביו.
ובימי 'הקורונה' הללו, עת רואים אנו עד כמה בריה כה קטנה כוירוס זעיר, יכולה להשפיע באופן מהפכני על העולם, הרי יכולים אנו להתחזק באמונה בהשגחת ה' עלינו עד הפרט האחרון, כחרטומי מצריים שכשראו את מכת 'הכינים', קיבלו ואמרו : "אצבע אלוקים היא"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
