ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
הכל חייבין בקריאת מגילה, אנשים ונשים. שהרי המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד.
ואין האשה יכולה לומר לבעלה אתה שליח שלי לשמוע את המגילה, אלא היא חייבת לשמוע בעצמה. ואינה חייבת לעקוב אחר הקריאה מתוך מגילת קלף או גויל, אלא יכולה לקחת חומש ולשמוע את הקריאה.
ואם נמנעה מלבא לבית הכנסת ונשארה בביתה - כשיחזור הבעל מבית הכנסת יקרא לה את המגילה בטעמיה ודקדוקיה. ואם אינו יודע לקרא ישכור חזן כדי שיקרא לאשתו (עיין לבא"ח פרשת תצוה אות א').
יש שמכים בכל מיני רעשנים וכדו' בעת אמירת "המן" והדבר לעיתים גורם להפרעה. ועל כן ביום פורים יש בבית הכנסת שלנו ג' מניינים לתפלת שחרית, כדי שגם אלו שקמים מאוחר ישמעו את קריאת המגילה. ובלילה ישנם שני מניינים, ובמנין השני בלילה לא מכים באמירת "המן" כיון שלמנין זה באות נשים ויש מהן בהריון.
שמות הקדש במגילה
במגילה לא מוזכר שם ה' במפורש, אבל הוא רמוז בכמה מקומות במגילה בראשי תיבות וסופי תיבות, למשל בפסוק "יבא המלך והמן היום" (אסתר ה, ד) - ר"ת יקוק. יש שעושים סימן בראש כל עמודה שבה רמוז שם ה', ומ"מ אין הקורא חייב לכוון בזה (ועיין "שר שלום" כוונות זמניות משנת תרפ"א עמוד נ"ג ועמוד נ"ד שמות קדש הרמוזים במגילה, ובסך הכל ישנם מ"א שמות, עי"ש).
ואת עשרת בני המן תלו
יש מגילות שבהם ציורים נפלאים מענייני המגילה. ופעם אחת הראו לבעל הבא"ח מגילה מעין זאת והוא אמר שהתמונות שבהם רואים את המן ועשרת בניו תלויים על עץ אחד, הם טעות, כי המן נתלה בפסח - ורמז לכך "וישבות המן ממחרת הפסח", ורק בניו נתלו ביום י"ד באדר, כי ביום י"ג נהרגו (עיין מגילת אסתר פרק ט'. ועיין ב'תורה לשמה' סי' שכ"א).
וכיון שצריך לשמוע כל מילה מהקריאה, יזהר שלא יסתכל על הציורים כדי שלא יסיח דעתו מהקריאה.
קיימו וקבלו
וכתוב במגילה "קיימו וקבלו היהודים" (אסתר ט, כז). אומרים חז"ל כל המעלה של פורים זה קיימו וקבלו - קיימו מה שקבלו כבר. היה אומר דודי הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל - ראש ישיבת 'פורת יוסף', כשבא הקב"ה ורצה לתת את התורה לעם ישראל במתן תורה, הוא כפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם, כלומר קבלת התורה היתה מתוך כפיה ועד אז לא למדו מתוך שמחה. אבל בזמן מרדכי ראו שאין מי שיעזור להם, ורק התפילות ולימוד התורה הם שעזרו, ואז הרגישו בערך ובחשיבות של התורה הקדושה ועל כן קבלוה עליהם ועל זרעם בשמחה ובטוב לבב, וזהו שכתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה" - אורה זו תורה.
ויהי רצון, שכל שונאינו יפלו תחתינו, אויבנו ילבשו בושת ועלינו ירחם. ויהי רצון שכל התפילות שהתפללנו היום (היתה תפילה של ערב ר"ח בכותל המערבי ובה השתתפו רבנים מכל העדות וכן היה קהל רב בפ"י בפע"ע), וכל התפילות של עם ישראל יתקבלו בשמים, והקב"ה ישלח לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
