ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
יש תחקיר שנקרא רק טיסה אחת. שם עוסקים בשאלה האם בזמן מלחמת העולם השנייה, בעלות הברית ידעו על רצח היהודים. והתשובה הייתה שהם ידעו. ונשאלת השאלה למה לא נתנו פקודה לפוצץ את מסילות הברזל ותאי הגזים. ומתברר שהייתה מדיניות לאפשר לגרמנים להמשיך עם רצח היהודים. הם פשוט העדיפו להתעלם ואפילו טיסה אחת הם לא היו מוכנים שיפציץ את המכנות.
המטרה לציקלון B הייתה להיגיינה, ומי שהמציא הזדעזע מכך שמשתמשים בזה לרצח. והוא הפעיל קשרים, והתאמץ לספר לאפיפיור מה עושים עם הגז ליהודים. והם ציפו שבדרשת חג המולד האפיפיור יקרא לנוצרים להציל את היהודים. אך הוא מסיים את הדרשה ולא אומר כלום על היהודים. לסרט שמספר על זה קוראים אמן. אמן זה אמת. הסרט הזה טוען שהגרמנים רצחו בשיטתיות, וכל העולם כולל הכנסיה עמד בצד ואמר אמן, הם לא התנגדו בכלל. כל העולם הנאור עומד בצד ואומר אמן.
שאלת השואה המרכזית היא לא על אלוקים אלא על בני האדם.
היה פאנל בין הדתות בירושלים בשאלת איפה היה אלוקים בשואה. והייתה הפגנה בכניסה ואחד השלטים שאל איפה היו הנוצרים בשואה.
הנקודה של ההתעסקות בשתיקת אלוקים זה דפוס מוכר של בני האדם. שבמקום להתעסק באחריות האישית, מגלגלים את האחריות על אחרים. בין אם זה אלוקים ובין אם זה אנשים אחרים. ה' אומר לאדם לא לאכול מעץ אחד, וכשאדם הראשון אוכל הוא מאשים את האישה, האישה אומרת הנחש, כל אחד מגלגל את האחריות. ובסוף כולם משלמים את המחיר.
הנטיה הזו חוזרת בהרבה אסונות. בעולם הזה יש רע וסבל, יש אנשים שמתמודדים עם דברים קשים ,וצריך לדעת שכשמסתכלים על כלל הצרות בעולם. הרמב"ם אומר שהאחראי הוא לא ה', אלא בני האדם. אדם שנרצחו קרוביו בפיגוע יכול להאשים את ה'. אך לא מדובר בצונאמי או בתופעת טבע, אלא יש כאן גורם אנושי שהיה אפשר לטפל בו.
איוולת אדם תסלף דרכו ו. אדם הביא הרבה רע לעולם. שוד רצח התעללות וכו', כל זה אחיות של בני אדם, ולפני ששואלים למה ה' עשה, אנחנו צריכים לשאול מה אנחנו יכולים לעשות כדי להסיר את הרוע. באסון התאומים לא האשימו את ה', אלא נלחמו בטרור עד הסוף.
ואם כן לפני שאלת אלוקים בשואה, צריך לשאול את שאלת האדם בשואה.
יש מה שמעבר ליכולתנו אך הרוב בידנו.
אם כן נתייחס לשאלת אלוקים בשואה יש 3 הערות.
1. אפשר לשמוע אנשים שכשמדברים על השואה הם נכנסים לחשבונות למה זה הגיע לנו, בגלל איזה חטא? יש שיגידו בגלל הרפורמה, יש שיגידו בגלל הציונות, יש שיגידו בגלל ההתנגדות לציונות וההישארות בגלות. המשותף להכל הוא שהשואה הייתה בגלל שלא היינו בסדר. אמירה זו זה חילול ה' נורא. היא מתבססת על כך שהחשבון היחיד הוא שכר ועונש, וזה לא נכון, כי זה רק חלק מההנהגה של ה'. עקדת יצחק זה לא עונש, אלא ניסיון. הרמח"ל בדרך ה' אומר שיש 8 סיבות למה דברים רעים קורים לאנשים טובים, ואחת מהם זה עונש, אך מלבדם יש עוד7 סיבות. ה' לא צריך עורכי דין. אנשים לחוצים להציל את ה' מהשאלה למה הייתה השואה ומנסים להסביר למה זה מוצדק. אך לא הגיוני לתרץ על תינוקות, ראשי ישיבות, שמתו בשואה.
בספר איוב אומרים לו זכור נא מי הוא נקי ואבד, אם באו עליך צרות כנראה שאתה לא נקי, ואיוב לא מקבל את התירוץ הזה. הוא טוען על חפותו. ובסוף הספר ה' מצדיק את איוב. ה' לא צריך עורכי דין, ולהגיד תירוצים שזה בגלל כך או אחרת זה חילול ה', חילול זכר הקרבנות. זה הגמדת הנהגת ה' רק לשכר ועונש.
2.כבני אדם אנחנו לא מסוגלים להסביר את כל חשבונות ה'. גם לרע וגם לטוב. אם נשמע על עם שאחרי שנים רבות של סבל הוא מצליח להקים מדינה עוצמתית וכו', ונשאל כמה זמן היה בין השפל לעליה. לפי דרכי ההתפתחות הטבעית זה צריך להיות מינימום 300 שנה. אך עם ישראל מצליח ההרגע של השואה הנוראה, לעם מפותח עם צבא וכלכלה וכו', לעשות את זה ב3 שנים בלבד.
נכון שיש דברים רעים שאנחנו לא מבינים, אך יש גם דברים טובים שאנחנו לא מבינים. באופן טבעי אין סיכוי באופן טבעי לכל כך הרבה טוב. החיים שלנו הם בניגוד לכל הכללים גם לטוב וגם לרע. אנחנו חיים בגן עדן, זה אחד המקומות הטובים בעולם לחיות בהם. כל האנשים מכל העולם חזרו הבייתה כי זה המקום הכי טוב לחיות בו. כמו שאנחנו לא מבינים את השואה אנחנו לא מבינים את קום המדינה וכו'.
3. כששומעים את המספר 6 מליון זה קשה לנו מאוד. אם נגיד שזה היה רק 3 מליון עדיין הייתה שאלה ואפילו 10,000, ואפילו 100 אנשים שהובלו לטבח בלי עוון, ואפילו רק תינוק אחד, הייתה שאלה. השאלה היא אותה שאלה. השאלה היא למה קורים בעולם דברים שאנחנו לא מבינים. השואה זה לא ג'וקר שטורף את כל הקלפים, יש לנו הרבה דברים שאנחנו לא מבינים. "לא מחשבותי כמחשבותיכם". השאלה גדולה עלינו לא בגלל 6 מליון אלא כי אנחנו בני אדם. אנחנו לא יודעים מה עומד מאחורי כל היקום, מה יהיה בעתיד וכו'. אנחנו צריכים ענווה, וסבלנות לדעת את המקום הנכון שלנו.
אחרי השואה היו לא מעט ילדים יתומים שהביאו לארץ והיו צריכים לחלק אותם למשפחות מאמצות. הגיעו שני ילדים אחד נפתלי, ואחד ישראל מאיר. שניהם אחים למשפחת לאו. אביהם היה ר' חיים משה לאו. ומיד לקחו אותם לנציג אגודת ישראל. ומי שאימץ אותם היה האדמו"ר מגור. נפתלי מספר שהיה לא קל לגדול איתו. הוא עצמו איבד אישה ושני ילדים, והוא כל הזמן שתק. פעם אחת האדמו"ר הציע לנפתלי לצאת לטייל, ובאמצע הטיול הרב עוצר ושואל את נפתלי אם הוא ראה הכל, את הכבשנים, העשן וכו', ואז הוא שואל אותו "ראית את ה' בתוך העשן". גם בתוך העשן אנחנו מאמינים שה' נמצא. העולם הוא לא הפקר.
אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש שלנו. איפה העולם היה בשואה, וגם עם ישראל צריך לחשוב על עצמו.
כל אחד צריך ביום זה לחשוב איך לחיות את החיים שלי טוב יותר.
"נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב". הייתה ניצלות שואה שכל פעם ששמעה את זה הייתה קמה וצועקת "אני ראיתי".
מה התשובה לשאלה הזו, איך דוד אומר את זה הרי ראינו הרבה צדיקים שנטבחו, מסעות צלב וכו'. מה כוונת דוד?
אסתר אומרת במגילה "איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי" היא אומרת אני לא יכולה לעמוד מהצד כשעם שלי בצרה. איך אני יכולה לעמוד מהצד.
דוד אומר אני מעולם לא ראיתי אדם בצרה ועמדתי בצד, אלא תמיד נלחמתי ברע, ועשיתי את העולם מקום טוב יותר.
בהקדמה לאנציקלופדיה התלמודית הרב מאיר בר אילן שואל איך אנחנו מסוגלים עכשיו אחרי השואה לקום בבוקר? והוא אומר שאם נחרבו בתי כנסיות בגרמניה ופולין, אנחנו נקים אחרים תחתיהם בישראל, אם נרצחו אנשים בגרמניה, אנחנו נוליד ילדים בישראל, ואם שליש מהם נכחד כל אחד צריך להיות פי שלוש ממה שהוא.
את האור של החסד והקדושה של הקדושים שעלו כקרבן, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו יכולים לקחת אותו ולהוסיף אור, חסד, וזו הנחמה שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
