ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
אך מה הטעם והמשמעות לפרטי המסגרת הזו?
ניתן לראות בכל האיסורים 'גדר בטחון' בפני טרדות העולם. ימי השבוע עוסקים בעבודת ההכנה לשבת שהיא כעין המשכן – מקום לגילוי הקדש ולעבודת ה'. הסבר זה אמנם נאה אך מעורר קושי מסוים, מדוע מלאכות מסוימות, קלות ככל שיהיו, הן 'טורדות' יותר מאשר מלאכות אחרות שאינן טורדות? וכי הוצאה מרשות לרשות האסורה בשבת, נאמר הוצאה ממחטה בכיס מהבית לחצר, טורדת ומפריעה את הדעת יותר מפיקוח על השדה שמותר בשבת? ומדוע במקום שיש מחיצות – אין הפרעה תודעתית ולעומת זאת במקום שאין מחיצות אין מנוחת הדעת?
אדרבא, מדברי הרמב"ם נראה שהתורה לא חשה לטרדה כלל.
בפתיחת ההלכות שנוגעות באיסורים מדברי קבלה וחכמים מבאר הרמב"ם: "יש דברים שהן אסורין בשבת, אף על פי שאינן דומין למלאכה, ואינם מביאין לידי מלאכה. משום שנאמר 'אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי', ונאמר 'וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר'. לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת, ואפילו לדבר בהן" וכו' (שבת כד.א).
כלומר, התורה לא אסרה בשבת לעסוק בחפצו החולי של אדם. אדרבא יש הבדל גדול בין
מלאכה לבין איסורים אלו. מכאן שמלאכה דאורייתא, אין כוונה לפנות את האדם מבלבולי היום היום ולכונן מרחב קדוש ונקי מכל רעש מיותר. חכמים השלימו כוונה זו באיסורים שאינם מלאכות כלל: "נאמר בתורה 'תשבות' אפילו מדברים שאינן מלאכה, חייב לשבות מהן. ודברים הרבה הן, שאסרו חכמים...". ועוד יותר כתב רבינו על טעמו של איסור מוקצה שאדם יכול לשמור על כל המלאכות ובכל זאת לא לשבות כלל! (שם כד. יב).
דברי חכמים נוגעים לתודעת השבת, לחוויה ולאווירה האנושית הראויה לשבת, אבל מלאכות התורה נוגעות בעניין אחר לגמרי. תפיסתה של השבת כיום מנוחה, מחסיר ממנה דווקא את מהותה העיקרית. המנוחה נוגעת לחלקים הפשוטים יותר בנפש האדם. דווקא המלאכות נוגעות בחלק האלהי של השבת. חלק זה שמופיע בספר בראשית כהפסקת פעלת הבריאה מצד ה', חוזר ומופיע באופן ממשי בספר שמות במשכן. המשכן הוא הנוכחות האלהית שמעבר לבריאה, מעבר לרצון ההטבה שיש בבריאה. דווקא נוכחות זו, שמופיעה בספר שמות כהשראת השכינה במשכן, שאינה מופרעת כתוצאה מאי מנוחת האדם, היא לב ליבה של השבת. איסורי השבת רק מדגישים שבניגוד למלאכת בניית המשכן אותה יוצר האדם בבחירתו לקיים מצות ה', בעצם הנוכחות אין לנו חלק.
כל שנותר לנו הוא לא להפריע אותה. לא לרוקן את הזמן מהקדושה האלהית שיכולה להופיע בו – או בקיצור, לשבות זה חשוב, אבל העיקר הוא לא לחלל את השבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
