ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בפרשת יתרו העם ניצב מאוחד כאיש אחד בלב אחד והעולם כולו, עליונים ותחתונים, עוצר את מהלכו, משתאה מגודל המעמד. וז"ל המדרש:
"א"ר אבהו בשם ר' יוחנן כשנתן הקב"ה את התורה צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש ויצא הקול אנכי ה' אלהיך" (שמות רבה פרשה כט ד"ה ט ד"א אנכי).
עם ישראל מתחיל לסלול את הדרך אל עולם שבו רוחניות מנהיגה את הגשמיות.
פרשת משפטים עוסקת במציאות הרבה יותר נמוכה. לאומה עבדים ושפחות עבריים המשועבדים לאחיהם וחלקם אף אינו מעוניין להשתחרר. יש ר"ל רוצחים ושפלים המתאכזרים לעבדיהם והפוגעים אפילו בהוריהם. יש הפוגעים ברכוש חבריהם ויש השולחים ידם בפקדון שנמסר בידיהם. המציאות היא מציאות נורמלית של עם היושב על אדמתו. ציבור על כל רבדיו, צדיקים בינונים ורשעים. הפרשיה עוסקת בעיקר בסידור אורחותיהם של העשירונים היותר נמוכים מבחינה רוחנית. מפתה מצד אחד ונשך נשך מצד שני.
כיצד נתייחס לסמיכות זו? לכאורה מצינו במדרש שתי דעות:
"ר' עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה הימנה. רבי (יש מדרשים המשייכים את הדעה החולקת על רבי עקיבא לרבי מאיר תלמידו) אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב" (ספרי במדבר פיסקא קלא ד"ה וישב).
ננסה להציע דרך שתדרש סמוכים דווקא מתוך חידוד והדגשת המרחק ביניהן.
כלל ברזל במשפט העברי, לכל עונש חייבת לקדום אזהרה. "אין עונשין אלא אם כן מזהירין" הוא לא רק כלל בסדרי הענשה אלא כלל רוחני עקרוני המבסס את המשפט העברי על אדנים חזקים ויציבים. בכל פרט הלכתי מחפשים חכמים "עונש שמענו, אזהרה מניין?" (סנהדרין דף נד ע"א ועוד רבים). האזהרה מנוסחת תמיד בלשון מוחלטת:
"לא תגנובו" "לא תענה ברעך עד שקר" "לא תטה משפט".
לעולם, העונש מנוסח בלשון מותנת, לרוב בפתיחה של "כי" או "וכי". הבדל זה בניסוח בא להדגיש כי האיסור מקורו אלקי, הוא איננו תלוי בנכונותך לשאת בתוצאות או ביכולת האכיפה של השלטונות. לעומתו העונש הוא מותנה, מכיוון שאין הכרח שהוא יבוא לידי ביצוע ומטרתנו היא שאכן לא יגיע למישור המעשי. שיטת ניסוח זו באה להדגיש כי מקורו של הקודקס המשפטי העברי מסיני, מן השמים, ולא רק מהסכמה של חברה המעוניינת בחיים שקטים של חוק וסדר.
הביטויים "כי" ו"וכי" מופיעים בפרשת משפטים שלושים ושמונה פעמים, מכיוון שפרשה זו עוסקת בעיקר בתחום העונש ולא בתחום האזהרה. האזהרות מרוכזות בעשרת הדיברות של פרשת יתרו ומנוסחות כולן בצורה מוחלטת. עשרת הדיברות חוזרות ומופיעות בפרשת משפטים לאורך הפרשה גם כאן בצורה מוחלטת (אין לנו אפשרות השבוע להרחיב בנושא זה).
ניתן אולי להסיק מכך כי גם הניסוח המותנה של העונשים איננו בא למעט אותם ממקורה האלקי הנשגב של התורה. אדרבא מעמד הר סיני כולל בתוכו את שתי הפרשיות כפי שמודגש בסוף פרשת משפטים. שם מחזירה אותנו התורה לאותם רגעים מופלאים בהם הכריזו כולם כאיש אחד:
"וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כ"ד ז).
לומר לך כי אף על פי שרחוקות שתי פרשיות אלה זו מזו מלמדות הן האחת על השניה.
הבה נתפלל כי נחזור שוב למעמד הנפלא של "יחדיו" כולנו כאחד עושים ושומעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
