ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
בכתבי קבלה וחסידות המושג 'חלל הפנוי' הוא עמוק ויסודי מאוד, אבל בתרגום לחיים שלנו ניתן לומר שאלו זמנים של 'הלא נודע'. האדם לא יודע מה ילד יום, המציאות לא ברורה והאדם לא יודע מה לפניו. יש כמו 'חלל' בתוך תוכו של האדם, שבו הוא מרגיש ריקנות ואפסיות, 'פנוי' מכל חכמה, גבורה ושליטה.
השבוע ראיתי פוסט שבו יהודי כתב שהוא רוצה שיראו לו אפילו לשתי דקות איפה הוא יהיה בעוד חודשיים, הוא רוצה לדעת שזה יעבור, להאחז בעתיד, לדעת שיהיה טוב.
ונזכרתי בסיפור על יהודי שהגיע לרבי נתן מברסלב זיע"א ושטח לפניו את מצוקתו ושקשה לו בחיים בכל תחומי החיים הן בפרנסה הן בבריאות הן בשלום בית והן ברוחניות. רבי נתן אמר לו, באמת אני רואה שהמצב שלך שחור מאוד, אבל הרי בת יש לך, והיא בריאה ושלמה עם מידות טובות, ואתה מאמין שבבוא הזמן היא תנשא לבעל טוב ירא שמים ותהיה שמח בשמחתה? בוודאי, ענה האב. אמר לו רבי נתן, העצה שלי כדי שתוכל לעבור את המשבר הנוכחי היא 'שתלווה' בכוח האמונה, שמחה מהעתיד להווה.
ממשיך רבינו הקדוש ואומר שעם ישראל נקראים 'עבריים' על שם אברהם אבינו שנקרא 'אברהם העברי' (בראשית יד יג). 'עברי' לפי פירושו של רבי יהודה במדרש - "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מב, ח).
אומר רבינו, שאברהם אבינו הוא סמל לאמונה בה' יתברך. בזמן שכל העולם כולו עובדי עבודה זרה, כולל חבריו ובני משפחתו, אברהם אבינו נמצא לבדו מהעבר השני, מאמין ודבוק באלוקי אמת, ונאמר עליו 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג, כד).
לכן אומר רבינו, שהדרך לעבור ולדלג על 'החלל הפנוי' שכל הפחדים, החרדות והדאגות נובעים ממנו, זה על ידי שהאדם מתחזק באמונה בה', להאמין שבאמת לאמיתה יש רק ה' בעולם, כי החלל הפנוי נוצר רק כדי שהאדם יתחזק באמונה בה', ולכן אין עצה אחרת להתגבר מול הבור העמוק והמפחיד של 'החלל הפנוי' מאשר אמונה פשוטה ותמימה שאין עוד מלבדו!
ועוד אומר רבינו שלא מספיק רק אמונה, אלא צריך לשיר אמונה! כך הוא מסביר (שיחות הר"ן סימן רע"ג): "טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון. כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאד מאד, ויש לו כח גדול לעורר ולהמשיך את לב האדם להשם יתברך. ואפילו מי שאינו יכול לנגן, אף על פי כן בביתו ובינו לבין עצמו יוכל להחיות את עצמו באיזה ניגון כפי שיוכל לזמר אותו, כי מעלת הניגון אין לשער".
השירה מרחיבה את הדעת והנפש, נוסכת באדם רוגע ושלווה ומפיחה בו תקווה ואופטימיות. האדם צריך לשיר לעצמו שירי אמונה וביטחון, כפי שאמר מוהרא"ש זיע"א שזמר של אמונה אלו מילים שמבטאות את האמונה השלמה בה' יתברך שאין עוד מלבדו, ושהוא נמצא ואין בלעדיו יתברך כלל, וכך האדם מרגיש שהוא לא לבד, אלא תמיד הקב"ה נמצא אתו, עמו ואצלו בכל זמן ומקום.
לדוגמא, שיר האמונה שמוהרא"ש היה נוהג לזמר היה בנוי על המילים "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, אין שום מציאות מבלעדיך יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם". וידועים דברי רבי חיים מוולאז'ין זיע"א בספרו 'נפש החיים' (שער ג' פרק י"ט):
"כשהאדם קובע בלבו לאמור, הלא ה' הוא האלקים האמתי ואין עוד מלבדו יתברך שום כח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו, ומבטל בלבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כח ורצון בעולם, ומשעבד ומדבק טוהר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל".
רבי נתן כותב בספרו 'ליקוטי הלכות' (ביצים, ה) שאמונה והתחדשות משולבות יחד כמו שכתוב (איכה ג, כג) "חדשים לבקרים רבה אמונתך". כשאדם דבוק באמונה שלמה בהקב"ה אז הוא הולך בדרכיו, מה הוא 'מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית', כך האדם מתחדש בחייו ועושה את שלו בחיות ובשמחה.
השבת אנו קוראים 'פרשת החודש', חודש ניסן מסמל התחדשות, ואם בעולם נראה שיש בחודש זה התחדשות והכל מתחיל לפרוח, זה סימן שאז יורדת השפעה משמים של תחיה ורוח של התחדשות. כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' שימים אלו מסוגלים ביותר לחדש את עצמנו, כי בימים אלו יורדת השפעה של 'החודש הזה לכם', לצאת מההתישנות והרגילות של שגרת החיים ולנפוח רוח של רעננות בתוכנו.
כתוב במדרש (שהש"ר ה ,ב) על הפסוק בשיר השירים (ה, ב) "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי" - אני ישנה בגלות, ולבי ער בגאולה. בשעת הגלות היו בני ישראל בבחינת שינה, שמורה על התישנות ותרדמה. בזמן הגלות אין לעם ישראל רוח חדשה, אלא הם מקיימים את המצוות בצורה של 'מצות אנשים מלומדה', אבל בזמן של גאולה, הלב של יהודי פועם חי ועירני, יהודי מקיים את מצוות המלך מתוך חיבור והתחדשות הלב.
אומר 'הלקח והלבוב': "בזמנים אלו אשר רואים מה שנעשה בעולם, דברים לא פשוטים, צריכים אנו להיות יותר טובים, לבטל את דרך חיי הרגילות ולעשות פעולה של התחדשות. לב יודע מרת נפשו באיזה דברים הוא מורגל, היום אנו כבר במצב של תרדמה, אין מרגישים כלל מה שנעשה בעולם, חותכים מאיתנו עצמות ואיננו מרגישים. אני ישנה בגלות, והקב"ה מביא עלינו רחמנא לצלן צרות גדולות, והקול דודי דופק עלינו ומבקש 'פתחו לי', שנתעורר ונהיה בבחינת ער, ליתן לה' יתברך ליכנס לתוך החיים שלנו, 'פתחו לי' - שנפתח רק פתח קטן שהקב"ה יוכל ליכנס בתוכנו".
רבינו הקדוש מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב, סימן ס"א) שכל הלימוד של משיח בן דוד הוא התחדשות - "ה' אמר אלי בני אתה, אני היום ילדתיך" (תהלים ב, ז). חודש ניסן הוא הראש של החודשים, הוא ראשית ההתחדשות ושורש הגאולה של עם ישראל, כדברי רבי יהושע בגמרא (ראש השנה דף י' ע"ב): "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל".
כותב 'הלקח והלבוב': "איתא בספרים 'החדש הזה לכם' בגימטריה 'משיח בן דוד', בכוח ההתחדשות אנו יכולים לעורר ביאת משיח צדקנו, והזמן גרמא ביותר לעורר רחמים שלא נשמע עוד בשורות רעות ויהפכו ימים אלו להיות ימי גאולה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
