ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- מגפת הקורונה
בפורים שזכינו לשמוח בו זה עתה, הייתה המחלה עניין טוב להתעסק ולהתבדח עליו, מתחפושת של מסיכות 'הקורונה', ועד לשתייה מואצת של בירה קורונה. (מסתמא, את החולים והמבודדים זה לא מצחיק, ונתפלל שה' ישלח רפואה שלימה לכולם).
כמובן, בעיניים של יהודים מאמינים, אנו מחפשים את הצד הרוחני שבעניין. כבר כתבו מספר רבנים בעניין, ואולי אבוא להאיר כאן נקודה נוספת.
בימי קדם, ההתמודדות עם מחלות ומגיפות היה עניין מרכזי לענות בו. די אם ניזכר בברכת 'השכיבנו' שבתפילת ערבית, שאנו כופלים ומבקשים בה (לחלק מהנוסחים): "והסר מעלינו מכת... דבר... חולי... ומגפה", ללמדך עד כמה עלינו לבקש מה' שיצילנו מהמגיפות והמחלות השונות המתפשטות בעולם.
גם בתורתנו הקדושה מוזכרות המגיפות כשליחות ה' לעונש על חטאים שונים, למשל בפרשת כי תשא העונש לחלק מחוטאי חטא העגל היה "ויגוף ה' את העם" (לב, לה). הפרשה אף פותחת באיסור לפקוד את העם, כדי ש"לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם", ומצווה על נתינת מחצית השקל שתמנע את הנגף בזמן מפקד.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, העובדה שהחיידקים התגלו כגורמי המחלות, התחסנות האוכלוסייה, השיפור בתזונה, ומציאת תרופות למחלות רבות, דומה היה שהמגיפות חלפו מהעולם. ניתן היה לחשוב, שהמחלות המסוכנות הן רק מחלות הנוגעות לאדם ספציפי אך מגיפה שתתפשט מאדם לאדם תמה וחלפה מן העולם.
יתר על כן, תחושה נפוצה היא שברגע שיחישו את האדם לבית חולים, וודאי הרופאים ידעו כיצד להצילו, ורק במקרים של מחלות זקנה ומחלות כרוניות קצרה ידם מלהושיע.
והנה, באה הקורונה ולעגה לכולנו. מגיפה תוקפת את האדם המודרני, ולתקופה מסויימת הרפואה מוצאת את עצמה חסרת אונים. בכוחה, להמליץ על דרכים מתאימות להאט את קצב התפשטות המחלה, או אף לטפל בצורה מוגבלת בתסמינים השונים, אך אין בכוחה לתקוף ישירות ולכלות את הנגיף מהעולם.
כתוצאה מכך, גם הכלכלה נפגעת מאד, וביניהם תעשיות המייצגות את תפארת האדם, כתעופה והקשרים בין המדינות השונות ההופכות את העולם לכפר גלובלי.
כולנו מקבלים שיעור בענווה!
בורא העולם הוא כל יכול, ווירוס קטן שנשלח מטעמו משפיע במהירות על עולם כולו!
במצב זה, יחד עם ההשתדלות המתאימה והביטחון בה', אנו שבים ומרימים עינינו השמימה, ופונים לרופא כל בשר שישלח רפואה שלימה לברואיו.
וכך היה כבר לעולמים, עת גנז חזקיהו ספר רפואות, והודו לו חכמים (ברכות י, ע"א), כדי שיבקשו רחמי שמיים (רש"י שם).
ואולי נסיים ברמז מפרשתנו, לדרכים הרוחניות והמעשיות שעלינו לנקוט מול 'הקורונה'. הפרשה פותחת בחיוב לתת מחצית השקל, כדי שלא יהיה נגף בפקוד אותם, כלומר – להוסיף זכויות בצדקה ובהתעוררות לבית המקדש.
ממשיכה בציווי לעשות כיור נחושת, ממנו ירחצו הכוהנים את ידיהם ורגליהם בבואם לשרת בקודש, וברמז לימינו – לחטא ידיים.
וממשיכה בציווי על סממני שמן המשחה והקטורת, וכידוע שמצאנו בפרשת קורח שבכוחה של הקטורת לעצור את המגיפה.
ויהי רצון, שתעצר המגיפה, ונזכה לגאולה שלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
