ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
"אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו דכתיב (תהילים קג, כ) "בָּרֲכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" ברישא - עושי והדר - לשמוע" (שבת פח:).
דברי רבי אלעזר מבוססים על הפסוקים בפרשת משפטים ופרשת יתרו, עם ישראל קודם הכריז שהוא יעשה את דבר ה' ורק אחר כך ישמע וזו לא סגולה אנושית רגילה, זה רז – סוד. מה הסוד ולמה זו יכולת כל כך מיוחדת? מלאכי השרת מצויים במדרגה נעלה מהסדר וההיגיון האנושי, הם תחילה מוכנים לעשות ואחר כך מבררים את הפרטים. וזו הפליאה של בת הקול, שעם ישראל, שלכאורה הוא עם רגיל ככל שאר העמים, נוהג כמו המלאכים, וזה מעיד שיש כאן עם לא רגיל, כנראה שהקב"ה בחר בנו ורשם בנו רישום של נפש מיוחדת, זו מעלת אבותינו בהר סיני.
כפיה או רצון?
הראשונים והאחרונים מנסים להבין את היחס בין דברים אלו לבין דברי הגמרא בתחילת אותו עמוד: "'וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר' (שמות יט', יז') אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם". כפיית הר כגיגית זהו ביטוי לכפייה מוחלטת, ולכאורה, לא מובן מדוע נצרכת הכפייה לאחר שעם ישראל כבר הכריזו בלשון המלאכים שיעשו, וקיבלו עליהם לקיים את דבר ה'. אם מישהו מתנדב לאיזו משימה, מתנדב ללמוד תורה, לשם מה יש לכפות עליו?! חוסר ההיגיון הזה מוביל אותנו לנסות להתעלות להסבר אחר יותר עמוק. את שאלה זו מעלה גם המהר"ל (תפארת ישראל פרק לב) והתשובה שלו מאוד אופיינית לכל הסתכלותו ושיטתו.
התורה לא ניתנה לנו בגלל בחירתנו
המהר"ל מבחין בין שני מישורים: המישור הראשון הוא מצד התוקף של התורה, הוא אלוקי ולא תלוי בבחירתם של ישראל לקיימה, כי אם חלילה כל מתן תורה היה נשען על הסכמה אנושית התורה יכולה לעבור מן העולם, מכיוון שאי אפשר לדעת מה יהיה שנה לאחר מעמד הר סיני. יכול לקום דור שלא ירצה להמשיך במסורת, או לא פחות חמור מכך יכול לקום דור שחלק ממצוות התורה, כל מה שנחמד ונעים, הוא מקבל ומקיים, ולחלק מהמצוות הוא פחות מתחבר. דבר ראשון התורה היא מוחלטת, אלוקית, היא סדר העולם, הסדר של ישראל. התורה יורדת מלמעלה למטה, מהמוחלט האלוקי – אלינו.
(דברי המהר"ל מתבארים באר היטב בדברי הרב קוק ב'עין-איה' שבת ב פ"ט, סז', שם מובא שהכפייה מבטאת את עצמיות הרצון, הגבוהה מהבחירה החופשית: "אבל עצמיות הרצון בעצמו הוא התוכן המהותי של האדם, ועליו ביסודו לא שייך לומר שום תואר של חופש. אין אנו בני חורין לרצות או לא לרצות. הרצון הוא עצם החיים, והחיים הנם מצויים בנו שלא בבחירתנו. אנו שולטים רק על הטיית הרצון לאחד מן הצדדים, לימין או לשמאל, כאן יש יד הבחירה...").
המישור השני עוסק בשאלה איך מקבלים את התורה, לא למה קיבלנו את התורה, אלא באיזה אופן. תחילה שאלנו למה לכפות על מי שממילא רוצה לקבל? המהר"ל עוקר את השאלה בבסיסה, מי שכפו עליו יכול לרצות, דווקא הענווה של מי שמוכן לשרת בקודש בלי לשאול 'למה' היא זו שתביא אותו לשמירה על הרצון, תיקח אותו למקום כזה שיוכל להיות נאמן לתורה ולמצוותיה מתוך רצונו. בדברים אלו המהר"ל כמו צופה למרחוק. זה מדהים עד כמה תורתו מהווה בית מדרש בסיסי גם להבנת התקופה שלנו ולכל תורת הרב קוק. כל מי שעוסק בחינוך, קודם כל של עצמו, וגם של ילדיו, או גם תלמידיו, לא משנה באיזה הקשר, תמיד צריך ויכול לשמור על האיזון הזה.
ושמחת עולם על ראשם
מדברי המהר"ל אנו לומדים שהתורה לא מתחילה מההזדהות ולא נמדדת על פיה, אך עם כל זה היא בהחלט שואפת להגיע למקום כזה , וכן נוכל להבין את המשך הגמרא, אולי צורה קצת שונה מהאופן בו ניתן להבין מקריאה ראשונית.
"אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב: 'קימו וקבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו כבר" (שבת פח:). בימי אחשוורוש עם ישראל קיבל ברצון את התורה, זה התחיל בפורים, והולך ונמשך עד היום כשהגאולה בפתחנו, כמו שמובן מהמשך הסוגיה: "דרש רבי סימאי בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע וכיון שחטאו ישראל ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום ... אמר ריש לקיש עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לנו שנאמר (ישעיהו, לה', י') "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם" שמחה שמעולם על ראשם". ריש לקיש מלמד אותנו שבזמן שחוזרים לציון, חוזרים הביתה, חוזרים לחיים - אז גם נקודת הרצון מתעוררת מחדש. (ליקוט ועריכה, הרב ליאור לביא).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
