ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לכבוד הרב שלום וברכה. אודה לך על הבהרת המושג קדושה, מה היא? מקום קדוש מהו? איש קדוש - למה מתכוונים? חפץ קדוש - מה הוא? איך צריך אדם להתייחס לחפץ, רעיון, מושג - שהחברה הכריזה עליו כקדוש? מי קובע שמשהו הוא קדוש? האם לקדושה יש דרגות מנמוך לגבוה?
תשובה:
ברשותך אתייחס לשאלתך בעיקרון, וממנו תלמד לפרטים. את המושג קדושה פגשנו בתורה בפרשת "קדושים" (ויקרא יט-ב): "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם".
שני הסברים ניתנו לכך בראשונים, אצטט את דברי הרמב"ן: "קדושים תהיו", הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה אתה מוצא קדושה, לשון רש"י. אבל בתורת כוהנים ראיתי סתם, פרושים תהיו. וכן שנו שם, "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני", כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים, כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים.
רש"י אם כן לומד את המושג "קדושה" כהימנעות ממעשים שליליים. אם נשים לב נבחין גם שלדעתו התורה מלמדת אותנו מושג זה באחד מביטויי החומריות החריף ביותר - עריות, וגם בביטוי חומרי נוסף - אכילה (הפסוק שהביא הרמב"ן).
הרמב"ם נוטה לשיטתו של רש"י. כי אחד מספרי היד החזקה של הרמב"ם הוא ספר קדושה, שהוא עוסק בהלכות איסורי ביאה ובהלכות מאכלות אסורות (ובהלכות שחיטה, שהם חלק מענייני אכילה). כך שלמרות שהמושג קדושה שמצטייר לנגד עינינו הוא של אדם מופרש ומובדל מענייני העולם, מתקרב אל הקדוש ברוך הוא. אבל לשיטת רש"י והרמב"ם קדוש הוא מי שנשמר בעניינים אלו. כלומר מי שעושה את רצון ה' בעולם החומר. מי שמתנתק מדברים שליליים בעת שהוא חי בעולם, בעת שהוא עוסק בענייני העולם, אך בדרך שמתאימה לרצון ה'. זו דרך אחת, שלומדת שהקדושה היא תחום של "סור מרע".
הרמב"ן מוסיף על כך מדברי חז"ל שיש גם מושג כללי של הליכה בדרכי ה', שכמו שהוא פרוש מן הטבע, כך גם עלינו להפריש עצמנו. אין הכוונה שננתק עצמנו מחיי העולם הזה, שהרי בהלכה ישנם ביטויי קדושה לדברים גשמיים, למשל: שבת קדושה משאר הימים ("ויקדשהו"), קשר בין בעל לרעייתו מוגדר קידושין, ארץ ישראל קדושה היא, אוכל הניתן לכוהנים (תרומה) נקרא קודש.
ייתכן שכוונתו היא לדרך של "עשה טוב", כמו ששבת מיוחדת משאר הימים, כי אותה ייחד הקדוש ברוך הוא לעשייה רוחנית, ולא רק לעשייה גשמית כשאר ימות השבוע, כך קדש אתה את מה שניתן לך בעולם, צור את חייך בעולם הזה כחיים נעלים יותר, איכותיים יותר. תן לכל עשייה שלך בעולם החומר פן של רוח, של איכות.
הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב בספרו 'משך-חכמה' כך: "ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים מעצמם. חלילה, השם יתברך שורה בתוך בניו, ואם המה כאדם עברו ברית והוסר מהם כל קדושה והמה ככלי חול וכו'". (שמות לב-יט).
בהמשך דבריו אומר ה'משך-חכמה' שטיטוס יכול היה להיכנס למקדש כי הוסרה קדושתו, אחרי שחטאו ישראל. מפני שקדושה אמיתית ניטעת בדבר לאחר שבני ישראל מקדשים אותו במעשיהם. לכן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות, כי ישראל קידשוה בהתנהגות הולמת. שבת מקודשת, אך חובה עלינו לקדשה במעשה קידוש. יתירה מזו, אם נקדש את שבת בשעה מוקדמת יותר היא תתקדש, כי יש בידנו יכולת להחיל קדושה. לכן יכולים אנו להקדיש חפץ לה', ולאסור אותו בכך. אישה מתקדשת לבעלה, והיא מיוחדת אך ורק לו. גם בכור שנולד ראשון לבהמה קדוש אמנם, אך מצוה עלינו להקדישו ולהחיל עליו תוספת קדושה, כלומר תוספת פרישות, תוספת עשיית רצון ה'.
אם כך, ודאי שישנם אנשים שבהליכותיהם מזהה אתה קדושה, וגם יש דרגות לקדושה (ארץ ישראל מכל הארצות, ירושלים יותר מכל ארץ ישראל ועוד), כי קדושה משמעה קירבה אל ה' והחלת רצונו בכל הנברא, ובראש וראשונה, באדם שהוא נזר הבריאה.
מרן הגראי"ה קוק זצ"ל כתב רבות על עסקי קדושה ומשמעותה. אצטט מאיגרת אחת בה שפך אורו על יעוד ישיבת עם ישראל בארצו וז"ל: " מפני שהקישור הפנימי האמיתי של עם ה' לאדמת קודש עומד הוא כולו בקדושה, בקדושת שם השם יתברך ואור קדושת חבת תוה"ק, בקדושת אמונת אמן ואהבת אמת לתורתו ומצוותיו, לעשות אותן על האדמה אשר נתן ה' לאבותינו מעולם" (אגרות הראי"ה ח"א, קנ"ט). כמה נאים דברים אלו וראוי להתפלל שאכן יתגשמו מאווייו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
