ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסּתָם אֶת ה' לֵאמר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:
אור התורה - הוא זה שהביא את עם ישראל לידי קבלת התורה, והוא גם זה שממשיך ומאיר בכל הדורות כולם.
במעמד הר סיני היה זה אור התורה שהביא את עם ישראל לידי ודאיות ולידי אחדות. אור התורה הביא לידי השתוקקות לתורה, וכפי שמתאר הרמב"ן 2 : "כי מיד שבאו אל מדבר סיני חנו במדבר כראותם ההר מנגד, ולא המתינו עד שיכנסו בו אל מקום טוב לחנות שם, אבל חנו במדבר או בחורב, שהוא מקום חורב שממה לפני ההר" וכו'. זו היתה עבודת היום הראשון. רק ביום השני נאמר "ומשה עלה אל האלהים" 3 , אולם ביום הראשון לא אמר משה לבני ישראל דבר. עבודת היום הראשון היתה קבלת אור של תורה, והשתוקקות לקבלת התורה מידי הקדוש ברוך הוא. ולעבודה זו אין צורך בדיבורים של תורה, מכיוון שהיא עצמה חלק של תורה. ומתוך השתוקקות זאת בא עם ישראל לידי ודאיות, עד כדי אמירת "נעשה ונשמע".
הספרי 4 , המתאר את זריחתה של תורה, אומר שהקדוש ברוך הוא "תחילה הלך אצל בני עשו; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תרצח'; אמרו: כל עצמם של אותם האנשים ואביהם רוצח הוא, שנאמר 'והידים ידי עשו', 'ועל חרבך תחיה'. הלך אצל בני עמון ומואב; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תנאף'; אמרו לו: כל עצמה של ערוה להם היא, שנאמר 'ותהרין שתי בנות לוט מאביהן'. הלך אצל בני ישמעאל; אמר להם: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: מה כתוב בה? אמר להם: 'לא תגנוב'; אמרו לו: כל עצמם אביהם ליסטיס היה, שנאמר 'והוא יהיה פרא אדם'. וכן לכל אומה ואומה שאל להם אם מקבלים את התורה... כיון שראה הקדוש ברוך הוא כך, נתנם לישראל" וכו'. אצל הגויים היו תהיות וספקות, ואילו אצל עם ישראל גרם אור התורה, שהופיע קודם לקבלת התורה, לביטול כל הספקות. התורה עדיין לא נמסרה, אך עצם המחשבה שאנו באים לקבל תורה, יצרה כבר אור של תורה, שביטל את כל הספקות.
אור התורה החל למעשה להופיע כבר בנסיעתם של בני ישראל מרפידים אל עבר הר סיני. על הפסוק: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" 5 דורשים חז"ל 6 : "מה תלמוד לומר לחזור ולפרש מהיכן נסעו? והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו; אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני: מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". עוונם של בני ישראל ברפידים היה כבד מאוד. על אף שמדובר היה בדור המדבר, שראה בעיניו את יציאת מצרים ונס קריעת ים סוף, היו להם ספקות: "היש ה' בקרבנו אם אין". היו התלבטויות קשות. והנה, מיד בהיוודע דבר הנסיעה להר סיני, בטלו ספקות אלו, ו"מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה". לא היה ספק שאכן ה' בקרבנו. ההכנה לתורה יצרה אור של תורה, ולכן בטלו כל הספקות. אור התורה החל להופיע כבר בתחילת הנסיעה למדבר סיני, עוד זמן רב קודם לקבלת התורה עצמה, ומיד כשהתחיל עם ישראל להתכונן לקבלת התורה, נוצר אור תורה, שהאיר את הכל באור מחודש, וגרם להעלמותם של כל הספקות.
ומתוך אור התורה הגיע עם ישראל גם לידי אחדות מלאה. על הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" דורשים חז"ל 7 : "כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". מול כל התרעומות, הפירודים והמחלוקות, נוצרת מציאות חדשה של אחדות. אור התורה יצר בחנייה מול הר סיני מציאות חדשה של אחדות. היתה השתוקקות לתורה, וקדושת המקום יחד עם קדושת התורה - על אף שעדיין לא קיבלו אותה, אך היא היתה קיימת - יצרו את האחדות.
------------------------------
מתוך הספר "שיעורי מרן הגר"א שפירא למסכת שבת ופסחים", בעריכת הרב בנימין רקובר שליט"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
